דיווח אליפות העולם

[Duppleganger]

דיווח אליפות העולם
------------------------

נהוג להתחיל בהתחלה. אבל כמו בכל סיפור טוב, אני אתחיל דווקא קצת אחרי. אני אדלג על כל ימי האימונים, למשל. אני אפילו אחסוך מכם את תיאורי האמא הפולניה שלי, שכשלא הסתכלתי הגניבה לתוך התיק כמה חפיסות שוקולד, כדי שלא ארעב ביפן. אני אדלג ישר ליום הטיסה.
אז...
היום : יום ראשון.
התוכנית : ב- 17:00 אני מסיים את הלימודים בטכניון, עולה על הרכבת לנתב"ג, תופס את המטוס של 22:10, טס 11 שעות לבנגקוק, ומשם עולה על טיסה של 7 שעות ליפן.
מה כבר יכול להשתבש?
הצרות התחילו כשחברה שלי, תבורך, נתנה לי בבוקר יום ראשון, כמתנה לקראת הטיסה, אבן מזל – Tigereye. חצי שעה מאוחר יותר, כשהגענו לטכניון, גיליתי ששכחתי את הארנק בבית.
ביש מזל מספר 1.
אבל לקנות אוכל צריך, ולקנות שעון מעורר (לבית המלון) צריך. כך שנכנסנו לחנות הכלבו של הטכניון ואת התיקים השארנו, כנדרש, בכניסה לחנות. כשסיימנו לשלם (כלומר, כשהיא שילמה עלי), גילינו שרק אחד משני התיקים נשאר במקומו. השני נעלם עם הרוח.
ביש מזל מספר 2.
בנקודה הזו, דרך אגב, התחלתי לפתח ספיקות עזים לגבי המזל שהאבן אמורה להאציל עלי.
דרכינו התפצלו בנקודה זו, כשהלכתי ללמוד חדו"א 2 – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – שהוא אחד המקצועות הקשים ביותר בטכניון. במשך שעתיים המרצה דיבר בכל מונח סתום ולא-ברור שיכל למצוא. אנשים, באותו הזמן, ציירו במחברות או שהעתיקו מהלוח מבלי להבין. בשלב מסויים, המרצה התחיל לכתוב על הלוח בכתב ראי (יש לו תחביב כזה. לכו תבינו מתמטיקאים) בלי לשים לב. אף אחד אחר לא שם לב שהסימנים המתמטיים והלוגיים שעל הלוח עוד יותר לא-ברורים ממקודם. רק לאחר 5 דקות הרים סטודנט בודד את ידו ושאל בנימוס מה הסימנים המוזרים הללו שעל הלוח. כשהמרצה הבין שכבר 5 דקות הוא רושם בכתב ראי ואף אחד לא שם לב לזה, הוא הבטיח לשפר את יכולתנו להקדיש תשומת לב לפרטים, ולכלול במבחן כמה שאלות דקדקניות במיוחד.
ביש מזל מספר 3.
כשהסתיים השיעור, יצאתי המום ומטושטש מהכיתה, ולא שמתי לב שהסריג שלי (מילה יפה לסוודר) כבר לא עלי. אחרי שעה הבנתי את זה, חזרתי לכיתה וגיליתי שהוא נעלם מהמקום בו הותרתי אותו. אחראי הבניין לא קיבל אותו, ולפיכך נאלצתי להגיע למסקנה הכואבת כי הוא נגנב.
ביש מזל מספר 4.
בשלב הזה אני כבר עצבני מעל הראש. כבר הבנתי איך הדברים הולכים היום, ואני משוכנע שהרכבת שלי תיחטף ע"י קאובויים, במקרה הגרוע ביותר, או סתם תאחר.
למרבה ההפתעה, הרכבת אינה נחטפת ע"י שודדי קברים מהחלל החיצון. למרות איחור של מספר דקות, היא מביאה אותי בזמן לשדה התעופה. הטרמינל. מקום גדול ועצום, בגודל של קניון 3 קומות. ההרגשה היא כמו בחו"ל, למרות שמבחר החנויות אינו גדול במיוחד. שעתיים המתנה – והופ! אני על המטוס.
מחלון המטוס אני יכול לראות את המטוסים האחרים. מדהים. מפלצות של פלדה יצוקה ואלומיניום קשיח, ששוקלות מאות טונות ומתרוממות לאוויר כציפורים, מונעות ברוח האדם ששאפה לנסוק לשחקים ולהיות כאלוהים. המנועים של המטוסים ענקיים – עם פתח יניקה בקוטר של שני בני-אדם. אני עומד משותק מול היצירה הזו – אילם מיופיה המחושל ומהגאונות הטמונה בה. בדבר הזה אני עומד להמריא למרומים. לא משנה כמה פעמים אני אטוס, יראת הכבוד תתקוף אותי בכל פעם מחדש.
אני יושב בבטן המטוס, ונזכר בשבועות האחרונים.
סיימתי את התואר הראשון בביולוגיה בטכניון, ובדיוק התחלתי תואר שני בנאנו-טכנולוגיה. זו תוכנית חדשה בטכניון, ואני אחד מששת האנשים היחידים שהתקבלו אליה עד כה. במילים אחרות, אנחנו שפני הנסיון של התוכנית. כחלק חשוב מהתוכנית, אני נמצא כרגע בסמסטר השלמות, במהלכו אני עושה את המקצועות הפחות קלים בטכניון – חדו"א 2, פיזיקה 2, מד"ר וכו'. כתוצאה ישירה, מאז תחילת הסמסטר אני קורע את התחת בלימודים, מנסה לארגן את הטיסה וגם להתכונן לאליפות העולם תוך כדי שמירה על ציונים גבוהים. את זה שהצלחתי לשמור על רמה טובה בלימודים אני חב לחברה שלי, שלומדת אוירונאוטיקה בטכניון, ונותנת שיעורים פרטיים בכל המקצועות הללו. לי היא נותנת אותם בחינם... בערך. בקיצור, בשבועות האחרונים הייתי פקעת של עצבים, כשניסיתי ללהטט ביותר מדי כדורים ומטלות, ולדאוג שאף אחד מהם לא יתרסק על הרצפה. אבל מהרגע שעליתי למטוס, נרגעתי והתחלתי להנות מהחוויה.
ניסיתי לישון ללא הצלחה מרובה. כשהתייאשתי, עברתי לצפיה בסרטים. צ'רלי ומפעל השוקולדה היה איום ונורא (הגרסה המקורית עדיפה בהרבה), אבל 'בטמן מתחיל' דווקא היה לא רע. הצלחתי בסוף לישון כמה שעות, ואז חניתי בבנגקוק ל- 8 שעות.
הרושם הראשון שלי מבנגקוק היה שהאסלות בשירותים מאד נמוכות. כמעט שברתי את האגן ברגע של פניקה, כשניסיתי לשבת על אחת ולא הרגשתי שום דבר תחתי, בגובה בו היא היתה אמורה להיות. הרושם השני היה שחם שם נורא. ביפן היה אמור להיות קור כלבים, כך שהצטיידתי בסריג נוסף ובמעיל... והתוצאה היתה שבבנגקוק סבלתי קשות. הרושם השלישי היה שדווקא יש תאילנדיות חמודות. כנראה שלארץ הם שולחים את הדגימות הפחות מייצגות.
הדיוטי-פרי עצום בגודלו – למעלה ממאה חנויות. אבל אחרי המעבר הראשון אתה מבין שכולן מוכרות את אותה הסחורה בדיוק, במחירים כמעט זהים. כשנמאס לי להסתובב, אני מתיישב על השטיח ליד המעליות ובונה את חבילת הטייפ 2 שלי. מסתבר שעם הקרחת וסימני היכר מסויימים אחרים, אני מצליח להתחזות לדמות מיסטית, כי קבוצה של שוודיות ניגשת אלי, ובין צחקוק לצחקוק אני מצליח להבין שהן מבקשות שאקרא להן בקלפים. ובכן, מי אני שאגיד לא? 250 בהאט (שווה ערך ל- 5 דולרים) לכל שוודית, וחצי שעה מאוחר יותר אני יוצא עשיר ב- 20 דולר.
אני חושב שאיינשטיין אמר פעם – "לשני דברים אין גבול – לטפשות וליקום. ואני לא כל כך בטוח לגבי היקום".
אני חוזר לבניית החבילה שלי ומגלה שחסרים לי עוד 14 קלפים – מה שאומר שאני הולך לשלם ביוקר. האנשים בחיפה ובזכרון-יעקוב (וזיו, שאני אף פעם לא זוכר בדיוק מאיפה הוא) הלוו לי רבים מהקלפים שהייתי צריך, אבל עדיין חסרים כמה. תודותי לכולם, דרך אגב, ולכולכם גם הבאתי מתנות מיפן ואני אשמח להחזיר לכם את הקלפים (והמתנות) ברגע שניפגש בליגה.
4 שעות לפני הטיסה אני עוצר לאכול ב KFC – Kentucky Fried Chicken. הארוחה זולה יחסית – 20 ש"ח. אין להם מיץ תפוזים/לימונדה, כך שאני מזמין מים פשוטים עם קרח. המלצרית מביאה לי כוס גדושה בקוביות קרח, ומוזגת לתוכה כמה טיפות מים בזהירות עילאית, שלא ימיסו את הקרח. אני מנסה להסביר לה שצריך יותר מים ופחות קרח, אבל היא לא מבינה ואני נכנע לגורלי ומוצץ קרח כל שאר הארוחה. מקבלים גם צלוחית קטנה עם מה שנראה כמו תפוח אדמה מוטבע בריבה חומה. אני טועם מהריבה, ויורק על המגש. יש לה טעם של תפוח אדמה לא מבושל, מעורבב בעפר חום. אני טועם מתפוח האדמה, וממהר למלא את הפה בגריסי קרח. השם ירחם. אסור להרשות לאנשים לחלל תפוחי אדמה תמימים בצורה שכזו!
4 שעות מאוחר יותר, ואני על המטוס לנריטה.
התכוונתי לישון כל משך 7 שעות הטיסה, אבל לאחר שעתיים בלבד נשמעה הקריאה ברמקול "Iz dere a dokktoor on de prain?" באנגלית עילגת ובלתי מובנת כמעט. אבל המילה 'דוקטור' מעירה כל חובש משנתו. האינטסטינקט הראשון של כל חובש הוא לרוץ לפצוע, ולהרחיק מהאזור את כל שאר החובשים, כדי שרק הוא יהנה מהטיפול. קפצתי מהמושב, שעטתי לכיוון הקריאה ומצאתי שם – אולי לא במפתיע – שלושה חובשים אחרים, כולם ישראלים. לאחר מריבה קלה הסכמנו שנחלק את הטיפול בחולה. בזמן הזה, הוא הספיק להכנס לעוויתות, ואנחנו השכבנו אותו על הרצפה והתחלנו בטיפול. חובש אחד על הראש ודרכי הנשימה, חובש שני מודד דופק ותחושה בכל הגפיים, חובש שלישי לוקח לחץ דם וחובש רביעי התחיל עם אשתו הצעירה והיפה של החולה.
זה נשמע מופרך לחלוטין, אבל בטיסה של כמעט 200 איש, לא היה רופא על המטוס. אנחנו נאלצנו להישאר עם החולה לכל אורך הטיסה. לחץ הדם שלו נפל חזק – 80/40 – והיינו צריכים להשאיר אותו בהכרה בכל דרך אפשרית. נתנו לו לשתות מים במנות קצובות, צעקנו עליו וגרמנו לו להשאר בהכרה. המטוס עשה נחיתת חירום באוקינאווה, והאיש פונה לאמבולנס. כתוצאה מכל הסיפור, לא רק שלא הספקתי לישון אלא שההגעה גם התעכבה בשלוש שעות לנריטה.
ביש מזל מספר 5?

אבל... בסוף הגענו. בשלב הזה אני כמעט נופל מהרגליים וממשיך בכח רצון בלבד. מאשרים לי את הויזה ביפן בקלות. זה לא דבר של מה בכך, כי ישראלים רבים נדחים בתחנת הדרכונים. יש לנו מנהג לפתוח שם בסטות ללא רשיון עבודה, והיפנים מאד לא מרוצים מזה. אבל אני פשוט אומר לפקיד שאני כאן לאליפות העולם במג'יק, והוא מהנהן, מחייך וקורא "פרו-טורנמנט, האי!". הדרכון שלי מוחתם בצ'יק-צ'ק והלאה לטורניר!
אני עוצר בדרך בבית המלון שלי, מתקלח במהירות ויוצא אל אזור הטורניר – שהוא מרחק 40 דקות הליכה. במלון שלי ישן גם אלוף לטביה ואני פוגש אותו במקרה ומזמין אותו ללכת איתי לטורניר.
הרחובות של יפן מוזרים, בלשון המעטה. הם נקיים מאד, אבל אין פחי אשפה באף מקום. אני נתקע עם מסטיק משומש ונאלץ להחזיק אותו ביד כמעט שעה עד שאני נכנע ומדביק אותו במקום בו אף אחד לא ישים לב אליו. היפנים חביבים מאד, כל עוד פונים אליהם בשפת אימם. הם לא מדברים אנגלית, אבל הם נורא רוצים לעזור. היפנית הראשונה שניגשתי אליה בבקשה למציאת המלון הובילה אותי ביד לתחנת הרכבת, קנתה עבורי כרטיס והראתה לי על איזה רכבת לעלות. אה, והזכרתי כבר שהכל שם נקי. אני רציני. אפילו מכוניות הזבל שלהם מבריקות ומצוחצחות.
אני פוגש ב Pacifico Center – המקום בו יערך הטורניר מחר – את אורי, אולפינר ואיילון ואנחנו מעדכנים זה את זה בפרטי הטורניר. מסתבר שלאיילון אין עדיין חבילה, ואורי ואולפינר ממליצים לו על החבילה שהם עומדים לשחק – לבן-אדום בורוס. החבילה היתה -=בערך=- כזו :
3 Suntail Hawk
3 Lantern Kami
4 Leonin Skyhunter
3 8.5 Tails
4 Savannah Lions
4 Isamaru
4 Umezawa's Jitte
4 Char
4 Lightning Helix
4 Glorious Anthem

אני לא זוכר מה עוד בדיוק היה שם. בנינו את החבילה עבור איילון, והם גם עזרו לי למצוא את הקלפים שהייתי צריך כדי להשלים את החבילה שלי (אני שיחקתי קונטרול שחור-כחול עם Jushi Apprentice).
לחבילה של אורי, אולפינר ואיילון היה יתרון בכך שהיא לא מסובכת במיוחד. תוריד יצור ותקוף, תוריד יצור ותקוף – ואז כמה שיותר נזק לפרצוף בעזרת הנזק הישיר האדום. עם קצת מזל, ועם קצת ביש-מזל מצד היריב שלך, אתה יכול לנצח גם מקצוענים בלי לחשוב יותר מדי. מצד שני, לפעמים לך יש קצת ביש-מזל, ואז היריב בד"כ מכסח אותך – ולא משנה כמה הוא שחקן רע וכמה אתה שחקן טוב. כשאתה נכנס לטורניר עם חבילה כזו, אתה למעשה מצהיר שאתה לא שחקן טוב כמו חלק מהאנשים שם (מה שנכון לגבי כל הקבוצה הישראלית, מלבד אולי אורי) ושאתה מתכוון להסתמך על המזל שלך. החבילה הזו נותנת לך את האפשרות למקסם את המזל שלך.
לאחר שסיימנו להכין את החבילות, אני חוזר למלון שלי ורושם את החבילה. אני מגלה שהסליבים שקניתי בארץ שקופים (לא שקופים לגמרי – הם בצבע חלב. אבל בהחלט אפשר לראות דרך הגב של הקלפים) ונאלץ לקנות בבוקר המחרת סליבים חדשים.

החבילה :
4 Jushi Apprentice
3 Meloku
2 Keiga
1 Ink-Eyes
3 Boomerang
3 Remand
3 Disrupting Shoal
4 Mana Leak
4 Hinder
4 Last Gasp
2 Threads of Disloyalty
2 Rewind
1 Mikokoro
1 Minamo
1 Oboro
4 Watery Grave
4 Underground River
1 Miren
5 Island
1 Shizo
3 Quicksand
2 Swamp

Sideboard :
2 Boseiju
2 Persecute
2 Rewind
3 Hideous Laughter
3 Drift of Phantasms
2 Execute

כפי שאתם רואים, הסיידבורד לא לגמרי מושלם. הנחתי שיהיו רשימות של החבילות באתר של הטורניר, אבל נראה שהם ויתרו על זה, כך שאני נאלץ להסתמך על מה שכתוב לי במחברת. הבוסיג'ו נמצאות שם מכיוון שנראה היה שיהיו הרבה חבילות שליטה כחולות, ובוסיג'ו מאפשרת לך לקנטר בוודאות את האיומים שלהן, ולהטיל את ה Persecute שלך בזמן הנכון מבלי סכנה שיקונטר. אין Cranial Extraction כי הוא לא מגן עליך מפני האפשרות שהיריב יוריד בתור הבא (אחרי שעשית Tap-out בשביל האקסטרקשן) איום גדול.

הטורניר מתחיל! קודם כל יש Player Meeting, שם מסבירים את הכללים. אני יושב בשולחן עם עוד 3 יפנים – מסתבר ששם משפחה שמתחיל ב- T הוא נחלה של היפנים בעיקר. קוראים לישראל לעלות לדוכן הדגלים. אני מביא את הדגל, עומד, מצטלם, חוזר למקום – והנה יש פיירינגס!

סיבוב ראשון :
יאניק לקרויקס – צרפת – R-G-W Weenie

היריב הראשון שלי משחק עם סליבים בעלי גב שקוף לגמרי. אני בודק אם הכל תקין ומגלה קלף אחד קרוע קצת, שקל לזהות. אני קורא לשופט והשופט דורש שהוא יחליף את הקלף. הוא נאלץ לרוץ לדילר ולשלם הרבה כסף על הקלף החדש, והוא מקבל וורנינג ותוספת זמן של 10 דקות.

משחק 1 : אני עושה מוליגן ל- 5, והוא שוחט אותי עם Kird Ape, ג'יטה, Watchwolf ואיזמרו. אני מנסה כל מה שאפשר כדי לשרוד ומצליח להוריד מלוקו – אבל נאלץ לחסום איתו כדי לשרוד, והג'יטה הורגת אותו. אני מטפדק מלוקו נוסף, אבל הג'יטה הורגת גם אותו (אני חייב לחסום שוב) ושם נגמרים לי הפתרונות וההתקפה הבאה שלו הורגת אותי.

משחק 2 : אני מכניס את כל הסיידבורד האנטי-יצורים שלי, אבל היריב שלי מניח Kird Ape בתור הראשון. אני עושה Last Gasp בסוף התור השני, והוא מטיל בתגובה Bath In Light. טוב, היה ברור שיש לו משהו ביד כשהוא השאיר שתי אדמות פתוחות – ואני נפלתי ישר לתוך המלכודת שלו. בתור הבא הוא מניח איזמרו. אני מזמן Drift of Phantasms – והוא מנצל את היותי בטאפ-אאוט ומניח Hokori, Dust Drinker. בכל זאת, אני רק צריך לשלוף עכשיו Last Gasp או Execute או Hideous Laughter כדי להרוג את הוקורי ולהיות במצב טוב להמשך המשחק. אבל אני לא שולף אף אחד מאלה במשך התורות הקרובים, והוא רק ממשיך לתקוף ולתקוף. הוא מנסה להטיל Moldervine Cloak על הוקורי, ואני נאלץ לקנטר את זה כדי שאם אני אשלוף Last Gasp או Laughter הם יוכלו להרוג את הוקורי. בקיצור, כל אחד מ- 8 קלפים יכול להציל אותי כרגע. אני לא שולף אף אחד מהם 4 תורות ברצף – והוא מנצח.
האמת היא שאם הייתי משחק יותר חכם, ה Last Gasp היה נשאר לי ביד והיה יכול לטפל בהוקורי – ובמקרה זה יש סיכוי טוב שהייתי מתאזן ומנצח. הטעות הקטנה שלי עלתה לי ביוקר, וזה רק מדגיש את הנקודה שאני חוזר עליה הרבה : אין טעויות קטנות.

סיבוב שני : אנטון ג'ונסון – כחול אדום מגניוור

משחק 1 : הוא משחק חבילה מטורפת עם -=המון=- sorceries : Sleight of Hand, Council of Soratami, Compulsive Research, Stone Rain, Demolish, Eye of Nowhere וכו'... ו Magnivore. במשחק הראשון הוא מטיל את כל הקסמים שלו, שורף את מלוקו עם שני Volcanic Hammer ומביא מגניוור שתוקף ל- 13 נזק. Ink-eyes יורדת למגרש וחוסמת לכמה תורות, אבל בסוף יש לו שני Eye of Nowhere (אחד מקונטר) כדי להקפיץ את העכברושית ליד ולתקוף לנזק קטלני.

משחק 2 : הוא מניח Boseiju כבר בהתחלה ומתחיל להוריד לעצמו חיים על כל Sorcery. אני נתקל בבעיות לשמור על אדמות כחולות כנגדו, והוא ממשיך להטיל שליפות קלפים. בסופו של דבר הוא מטיל Wildfire, ואז Wildfire נוספת. הקלף הבא שהוא מנחית הוא מלוקו. אני מחזיר אותו ליד עם בומרנג, אבל הוא מספיק ליצור 4 אשליות שתוקפות במשך 4 תורות לנצחון.
אני מדבר איתו קצת אחרי המשחקים, והוא מגלה לי שאני המאטץ'-אפ הכי טוב שלו. אוף.

סיבוב 3 : אדל ווילי מברזיל – אדום-כחול-שחור-ירוק

הבחור לא ידידותי במיוחד, ומסרב לענות לברכת ה- Good luck שלי. הוא משחק חבילת Wildfire, אבל עם ירוק בשביל Kodama's Reach, Farseek, Sakura Tribe Elder, Grave-Shell Scarab, כחול בשביל Keiga ו Gifts Ungiven, שחור בשביל Kokusho ואדום בשביל Wildfire.

משחק 1 : הוא מתחיל עם Sakura Elder ואז בוסיג'ו. ומשם הצרות מתחילות. אני נתקע על 4 אדמות – והוא מטיל Wildfire. הוא זורה מלח על הפצעים בהטילו Life from the Loam ואז Keiga. אני לא שולף יותר אדמות – והמשחק מגיע לסיום ההגיוני שלו בהפסד שלי.

משחק 2 : אני מכניס בוסיג'ו משלי בתקווה לעצור את שלו, ולו לזמן קצר. עושה מוליגן לחמש ומתחיל עם אדמה אחת, אבל יש לי 2-3 קלפים ביד שעולים 2 מאנות. אני שולף עוד אדמות, אבל לו יש בוסיג'ו כבר מההתחלה, והוא משתמש בה כדי להטיל עלי Cranial Extraction ל- Cranial Extraction (צעד חכם באופן כללי, אבל שגיאה במקרה הזה). הוא ממשיך ומטיל Nightmare Void ואז Wildfire. Grave-Shell Scarab מגיע למגרש, ואז Thoughts of Ruin שהורס לשנינו 5 אדמות. זה הקש ששבר את גב הגמל. אני מסיים את המשחק בלי אדמות, ועל אפס חיים.

סיבוב 4 : רדק קטמרש מפולין – חבילת שליטה כחולה-שחורה – Mirror Match

משחק 1 : הוא עושה מוליגן לחמש, אבל אני לא שולף יותר מ- 3 אדמות והוא הורס לי את המינמו בעזרת מינמו משלו. משם ואילך הוא רק שולף אדמות (דבר שחשוב מאד בקרבות בין חבילות שליטה) ואני רק שולף קסמים גדולים, שאין לי מאנה להטיל. כשהוא ב- 8 אדמות, הוא מביא Jushi Apprentice ולי יש עדיין רק שתי אדמות. הוא ממשיך ומזמן את מלוקו – ומשם המשחק הוא רק פורמליות גרידא.

משחק 2 : מוליגן עבורי, אבל אני מתחיל עם בוסיג'ו. הבוסיג'ו נותנת לו להטיל רק את מה שלא מפחיד אותי. ה Rewind שלי מוודאים שגם את מה שבא בסוף תורי אני יכול לקנטר. כשיש לי שני Jushi Apprentice במגרש, אני מטיל Persecute מגובה בבוסיג'ו – ושם המשחק נגמר. קייגה מוודא את הנצחון.

משחק 3 : אני לוקח מוליגן נוסף ל- 5. אני מתחיל עם בוסיג'ו, וממשיך ל Dimir Aqeduct. הוא מטיל בומרנג כדי להחזיר לי את האקדוודאקט ליד (צפוי), ואנחנו ממשיכים לשחק. שנינו מזמנים Apprentice. הוא הורג את שלי ואני הורג את שלו. בוסיג'ו מגינה עלי ככל שהיא יכולה, אך אני לא שולף Rewind וכאשר הוא מטיל בומרנג על בוסיג'ו בסוף תורי, אין לי ברירה אלא לתת לזה לעבור. בתורו הוא מטיל את מלוקו, כאשר הוא משתמש ביתרון האדמות המסיבי שלו עלי כדי לוודא שהוא עובר, וליצור מספיק אשליות שיהרגו אותי.

סיבוב 5 : מרקו אוסטזלסקי מפינלנד – ירוק-שחור אגרסיבי

משחק 1 : הוא מתחיל טוב עם Elves of Deep Shadow ו Hypnotic Specter. אני מטיל Last Gasp על הספקטר, והוא מטיל Moldervine Cloak על האלפים ומתחיל לתקוף – אבל נתקע על שלוש אדמות. אני מחזיר את האלפים ליד שלו, והוא מטיל אותם שוב ואז ג'יטה. אני לא נותן לו לתקוף עם האלפים לפני שהוא יטיל את ה Cloak עליהם (כי יש לי קוויקסנד) וכך אני מעכב אותו מספיק כדי להטיל Jushi ולהתחיל להשתמש בו. האלפים מתים ל Last Gasp בתגובה לגלימה, ומשם הג'ושי שולף לי מספיק קאונטרים עד סוף המשחק. כשאני מוריד ג'ושי נוסף הוא מראה סימנים של קוצר רוח, וכשאני מוריד מלוקו עם 6 אדמות פתוחות, הוא נכנע.

משחק 2 : הכנסתי את כל ה Creature removal שלי. לא היה לו סיכוי.

סיבוב 6 : סטיוארט וויליס מאירלנד – חבילה זהה לזו מהסיבוב השלישי

משחק 1 : הוא מקטר כל הזמן שהוא זנח חבילה מצויינת – את זו שהיפנים ניווטו ל- 6-0 – בשביל לשחק את החבילה שהוא משחק כרגע. אני לא מרגיש מעודד במיוחד, כי כבר שיחקתי נגד החבילה הזו בסיבוב השלישי והלך לי ממש רע נגדה. הפעם המצב יותר טוב. הוא לא מצליח למצוא Putrefy בזמן, וג'ושי אפרנטיס הופך ל Ink-eyes שמחזירה את Arashi מבית הקברות שלו למשחק, בשליטתי. אני נזהר לשמור מאנה פתוחה לרגנרציה, למקרה שיש לו Wildfire – והמשחק נגמר שתי התקפות לאחר מכן.

משחק 2 : הבוסיג'ו שלו מוודאת שהקסמים שלו יעברו, אבל הפעם אני שולף אדמות כמו שצריך, ומיקוקורו מאפשרת לי לשלוף עוד ועוד (וגורמת לו לדסקרד בסוף התור שלו). הוא מטיל Wildfire אחד, ואז אחד נוסף... ובסוף עוד אחד. אבל כל השימושים בבוסיג'ו גרמו לו לרדת ל- 4 חיים – ואני מצליח להישאר עם מספיק אדמות במשחק כדי להוריד ג'ושי אפרנטיס ולתקוף איתו לנצחון. נצחון מוזר, אבל נצחון.

בשעה 19:30 אני מתחיל להתקדם בחזרה למלון, שנמצא במרחק 40 דקות הליכה. אני קצת מאבד את הדרך, ומגיע למלון דרך הסמטאות האחוריות, שמלאות ביפניות מוזרות בעלות חצאיות קצרות שמעיפות בי מבטים בכל פעם שהן חושבות שאני לא מסתכל לכיוונן. אחרי שאני מסתובב שם עשר דקות בלי למצוא את הדרך למלון, אחת מהן אוזרת אומץ ומתקרבת אלי. אני מברך אותה באדיבות ב "קונבאנווה" – ערב טוב. היא מברכת אותי בחזרה, ואז שואלת משהו ביפנית. אני מושך בכתפי. "וואקרנאי" – לא מבין. היא מנסה לשאול במילים אחרות, בשטף דיבור מהיר לא פחות. אני עדיין לא מבין. "וואקרנאי, וואקרנאי". בהבעה של תסכול עמוק, ורצון נואש להעביר את המשמעות שלה, היא מושכת את החולצה שלה למטה בצד אחד וחושפת את שד שמאל. היא תופסת את היד שלי, לוחצת אותה על השד ומפטפטת עוד כמה מילים ביפנית. אוקי, נחמד, אבל מה לעשות – יש לי חברה! איך יוצאים מזה עכשיו?
אני טופח בהתחשבות על האיבר הנידון ומחמיא לה. "Very nice! Very nice!" היא מחייכת, ומחכה עכשיו להצעה מצידי. מצטער, חמודה, זה לא עומד להגיע. אני מושך בכתפי, עושה פרצוף מבולבל, ושואל, "וואקרנאי?"
היא זורקת את שתי ידיה לאוויר בגועל, מושכת את החולצה בחזרה לכתפיה ומסתלקת לכיוון השני ללא מבט נוסף לכיווני. יש לי הרגשה שזו הפעם האחרונה שהיא תנסה להתחיל עם זרים.


יום 2 :
-------

הדראפט הראשון מתחיל. החלטתי נחושה לקחת חבילת דימיר כחולה-שחורה, אבל לרוע מזלי (כן, בטח!), אני פותח Glare of Subdual – וזה קלף שאני מוכן אפילו להספליש. משם אני ממשיך לקבל קלפים ירוקים לבנים מצויינים – הקלף הבא הוא Selesnya Guildmage – שהוא שבור בהחלט, ובבוסטר השני והשלישי מקבל גם קלפים איכותיים של בורוס – 3 Trumpeters, Wojek Embermage, Galvanic Arc וכו'.

החבילה הסופית :

1cc :
Elvish Skysweeper

2cc :
2 Veteran Armorer
Selesnya Guildmage
2 Thundersong Trumpeter
Boros Signet

3cc :
2 Benevolent Ancestor
Galvanic Arc

4cc :
Gaze of the Gorgon
Glare of Subdual
Wojek Embermage

5cc :
Divebomber Griffin
3 Scatter the Seeds
Doubling Season

6cc+ :
Root-kin Ally
Flash Conscription
Overwhelm
Siege Wurm
Guardian of Vitu-Ghazi

6 Forest
6 Plains
4 Mountains

כפי שאתם יכולים לראות, יצאה חבילה חזקה מאד. נקודה זו מומחשת בשל הקלפים שהשארתי בסיידבורד : Seeds of Strength, Thundersong Trumpeter (the third one), 2 Sell-sword Brute, Sunhome- fortress of the legion (the double strike land), Bramble Elemental. את האדמה השארתי בחוץ כי לא יכולתי להרשות לעצמי לוותר אפילו על אדמה אחת – היו לי בעיות צבעים גם ככה.

סיבוב 1 : רדק מהסיבוב הרביעי.

משחק 1 : רדק ישב מימיני בדרפט, ואני בטוח שהוא כחול-שחור, מכיוון שלא הגיעו אלי קלפים טובים מהצבעים האלה, אבל הרבה דברים טובים מכל השאר. אני שואל אותו אם הוא עשה Forcing לצבעים שלו, והוא מאשר.
אני מתחיל עם אלף נ"מ (Skysweeper) ותוקף פעמיים, ואז הוא מת ל Darkblast. הוא מביא Thoughtpicker Witch ו Golgari Guildmage, אבל אני מטיל את זרעי ומייצר Siege Wurm. התולעת מספיקה לתקוף פעמיים, אבל הוא מזמן Vedalken Entrancer ומטיל Brainspoil על התולעת. משם אני לא מצליח להפעיל לחץ של ממש, במיוחד לאחר שהוא מעיף עם המכשפה את הגילד-מייג' הלבן-ירוק שלי, ואת ה Glare of Subdual. אני שולף רק אדמות, ונכנע כשנשארים לי רק 8 קלפים בספריה. יש לו 2 Entrancers מה שמוודא שאני אמות, ואני מעדיף שלא לחשוף בפניו את שאר החבילה שלי.

משחק 2 : אני מכניס נגדו מהסיידבורד Instil Furor – קלף נהדר נגד דימיר. אני מניח את ה Glare בתור הרביעי, לאחר שבתור השני שיחקתי Guildmage. משם אני מייצר עוד ועוד יצורים. גם הוא שם יצורים משלו, אבל אני הורג לו Stinkweed Imp ו Golgari Guildmage עם Cleansing Beam כשהוא בטאפ-אאוט, ואז פשוט יצרתי יצורים והתחלתי לתקוף כשמצאתי פרצות. כשהגעתי למספיק יצורים לא תקפתי, יצרתי עוד שני ספרולינגים בסוף תורו, היטיתי לו את כל היצורים (ספינקס, אנטרנסר, Tidewater, אימפ, Drift of Phantasm) ובתורי תקפתי עם כולם ופמפמתי עם הגילד-מייג' פעמיים לנצחון.

משחק 3 : יש לי יד עם Armorer, 2 Seeds, Overwhelm. הוא מחייך כשאני לא עושה כלום בתור הראשון. בתורו הוא מטיל Lurking Informant. בתור השני אני מטיל Guildmage שפוגש Disembowel. שריונר יורד למשחק, אבל הוא כבר שם Entrancer. אני מנצל את זה שהוא בטאפ-אאוט ומטיל את זרעי פעמיים – ומייצר 6 זרעונים. בתור הבא הוא מטיל Tidewater Minion, ועכשיו הוא בטאפ-אאוט שוב. אני מטיל Overwhelm ותוקף עם 6 הזרעונים שלי. הוא חוסם שני זרעונים וצונח מ- 20 ל- 4 נקודות חיים. משם זה אקדמי בלבד. הוא מטיל Darkblast על זרעון, ואני מזכיר לו שהזרעון הוא 1/2. הוא מטיל Psychic Drain ל- 3 חיים כדי לשרוד את התור הבא, אבל אני מוריד אותו שוב ל- 3. זה עולה לי בזרעון, אבל אני מוריד Root-kin Ally והוא נכנע.

בחור מסכן. הפסיד לקלפים שבורים. אבל אם לא הייתי מקבל אותם בדראפט, לא הייתי מוכן לקחת את שילוב הצבעים הזה.

סיבוב 2 : איזאורו קרינו מפנמה – בורוס

משחק 1 : אני מוריד שריונר, והוא מטיל Sparkmage Apprentice. הוא קצת תקוע על אדום, ואין לו מישורים. בתורי אני מזמן אלף נ"מ וסיגנט. בתור הבא אני מטיל את זרעי פעמיים ויוצר 6 זרעונים. הוא מזמן Courier Hawk... ואני מטיל Overwhelm ותוקף עם 7 יצורים 4/4 ל- 28 נזק.

משחק 2 : אני מכניס Cleansing Beam בגלל ההשפעה החזקה שלה על החבילה שלו. אני פותח עם יד של שני מישורים, הר, גריפון, Ancestor ושני קלפים ירוקים. הוא מטיל הרבה יצורים קטנים ואני לא שולף יער עד לתור האחרון. כל מה שאני שולף שעוזר לי הוא Ancestor נוסף... ועוד הרבה יצורים ירוקים. ה Ancestors חוסמים שוב ושוב ומונעים נזק, אבל הוא הורג לי את הגריפון בעזרת Galvanic Arc על Fangtail, ואז מטיל Fiery Conclusion על האנססטור שלי ותוקף לנצחון.

משחק 3 : אני מזמן שריונר וחצוצרן, ונותן לו להתפתח עם Courier Hawk * 2, Screeching Griffin and Skyknight Legionnare. אני מזמן Guardian of Vitu-ghazi, ומרשה לעצמי לרדת ל- 8 חיים לפני שאני מטיל את ה Cleansing Beam ומוחק לו ולי את כל הצבא – מלבד השומר של ויטו-גאזי. אני מטיל בתור הבא Glare of Subdual, ותוקף עם השומר. בתור הבא אני מטיל Wojek Embermage ותוקף שוב. הוא עושה נסיון אחרון עם Fangtail בתור לפני האחרון, ואז Minotaur 4/1 ו- Flame-kin Zealot. אני מטה לו את המינוטאור ונותן לו אפשרות לתקוף לתוך השומר של ויטו-גאזי שלי ולהוריד אותי ל- 5 (אין לו מאנה ל Boros Fury Shield, כך שאני לא מודאג) – מתוך ידיעה שהתקיפה שלי בחזרה תוריד אותו לאפס חיים. גם הוא יודע את זה, ואחרי מחשבה קלה הוא נכנע.

סיבוב 3 : זן ברודזק מהרפובליקה הצ'כית – ירוק-שחור-לבן

משחק 1 : זן הוא מקצוען, וזה ניכר במהלכים שלו. הוא משחק חכם ומעכב אותי בעזרת Sandsower והמוני יצורים קטנים, כמו גם Seed Spark על Signet שלי. הוא מעכב אותי ואת יצורי הקונווק הענקיים שלי מספיק, וכשיש לו צבא גדול די הצורך, הוא מטיל Hex, הורג את כל היצורים שלי ותוקף פעמיים לנצחון.

משחק 2 : אני מזמן גילדמייג', מייצר זרעים ומניח יצורים. אני תוקף ותוקף ותוקף ומצליח להוריד אותו ל- 3... ואז הוא עושה Hex שוב ויורד ל- 2 (כי הוא השתמש באלפים כדי להטיל את ה Hex). אני מתפלל לשלוף Galvanic Arc או Flash Conscription, אבל לא שולף אף אחד מהם ומת תוך זמן קצר.
הקס. איזה קלף שבור. הוא קיבל אותו בבוסטר השני שלו ומייד הפך את החבילה שלו והוסיף לה שחור.

דראפט שני :
הבוסטר הראשון היה אכזבה גדולה. הקלף היחיד הנורמלי היה Ursapine. כל השאר לא היו קרובים אליו ברמה. הפיק הבא היה Sunhome Enforcer – ומשם ואילך הקלפים האדומים-לבנים הפסיקו לזרום. הקלפים היחידים הנורמלים שהגיעו היו בצבעי כחול, ירוק ושחור, והיה מאד לא ברור מה עדיף לקחת. נראה היה שאנשים נמנעים מלקחת כחול, כי הגיעו אלי שני Stasis Cells ושני Tattered Drakes, אבל קשה היה מאד לאמר מה הסימנים. החבילה שיצאה לי בסוף היא עדות לדראפט הבעייתי מאד הזה.

1cc :
Disembowel
Terrarion

2cc :
Roofstalker Wight
Drake Familiar
2 Surveiling Sprite
Farseek
Clinging Darkness

3cc :
Shambling Shell
Stinkweed Imp
Carven Caryatid

4cc :
Snapping Drake
Mortipede
2 Dimir House Guard
2 Strands of Undeath
Gaze of the Gorgon

5cc :
Bramble Elemental
Ursapine
Tattered Drake
Golgari Rotwurm
Brainspoil
Golgari Grave-Troll

6 Island
5 Swamp
4 Forest
Golgari Rot-Farm

החבילה גרועה, בקיצור נמרץ. היא ממוקדת בחמש מאנות, והמטרה העיקרית שלי היא להגיע לשם עם יותר מ- 10 חיים. שני Surveiling Sprite מסייעים מאד בכך. הם מאפשרים לי לשחק עם 16 אדמות (שאחת מהן היא Double-land), חוסמים תוקפים מוקדמים, נותנים לי קלף נוסף ויכולים גם להיות מוקרבים ל Dimir House Guard במקרה הצורך. Strands of Undeath הוא אחד מהיהלומים החבויים ברווניקה. אם אתה מטיל אותו כשליריב יש שני קלפים ביד, הוא בד"כ יפטר משני האיומים הגדולים ביותר של היריב. בכל מקרה אחר, הוא עדיין יפטר משני קלפים, וגם יתן ליצור יכולת רגנרציה – היכולת החשובה ביותר, אחרי Flying/fear, בלימיטד.
אני לא יכול לאמר שהייתי מרוצה מהחבילה, כי לא הייתי מרוצה בכלל. אבל ניסיתי לבנות את החבילה האופטימלית מחורבות הדראפט, וזו התוצאה.

סיבוב 4 : ירוסלב שליאקוב מאוקראינה – ירוק-לבן-אדום

משחק 1 : אני עושה מוליגן, אבל מטיל Farseek בתור השני. הוא מזמן Caregiver ושריונר ומתחיל לתקוף. בתור השלישי שלי אני מניח Dimir House Guard ואחריו Shambling Shell שמונעת ממנו לתקוף ביעילות, ולבסוף Golgari Rotwurm. הספרייטים מוודאים של House Guard יש דרך זולה לשרוד, ואני מטיל Strands of Undeath על התולעת ומתחיל לתקוף איתה. יש לי תמיד Disembowel ביד נגד הפתעות לא נעימות – ובכל מקרה לתולעת יש רגנרציה עכשיו. הוא מזמן Ordruun Commando, אבל הוא סופג Clinging Darkness והתולעת וה House Guard ממשיכים לתקוף עד הנצחון.

משחק 2 : הוא נתקע על 3 אדמות – שני יערות והאדמה שנותנת דאבל-סטרייק. אני נתקע גם כן על 3 אדמות, אבל בעזרת טרריון מזמן Carven Caryatid שמגן עלי משני ה Transluminant שלו. הספרייטים מגיעים במהרה, ואחריהם גם האימפ. אחרי שני תורות נוספות אני שולף אדמה רביעית ומניח Dimir House Guard. הוא משתמש בטרריון משלו כדי להטיל Skyknight Legionare ולתקוף איתו. אני מוריד Snapping Drake וממשיך לתקוף. הוא מזמן שריונר, ועכשיו הוא יכול לתקוף עם הטרנסלומיננטים שלו לתוך הקריאטיד שלי – וזה באמת מה שהוא עושה, ומוריד לי 4 חיים ביחד עם אביר השמיים שממשיך לתקוף. בתורי אני תוקף בחזרה לחמש נזק, ומוריד אותו לחמש חיים. הוא נשאר בהגנה בתורו, אבל זה כבר מאוחר מדי. Disembowel נפטר מאביר השמיים, והמעופפים וה House Guard תוקפים לחמש נקודות נזק קטלניות.

סיבוב 5 : סטיוארט וויליס מהסיבוב השישי אתמול, מאירלנד. משחק ירוק-שחור-לבן.

משחק 1 : סטיוארט ישב מימיני. אנחנו מדברים קצת על הדרפט, והוא מסכים איתי שהיה שולחן מבולגן מאד. הוא הצליח בסוף להתאפס על חבילה – ואפילו טובה – אבל הוא מתנצל על כל המסרים הסותרים שהוא שלח לי.
הוא לוקח מוליגן ומתחיל עם אלף ירוק – ואז נתקע עם אדמה אחת בלבד. אני מטיל Disembowel על האלף ומקווה שהוא לא ישלוף עוד אדמות בתורות הקרובים. זה סיכון, אבל לפעמים כשהחבילה שלך גרועה, אתה צריך להמר בגדול ולקוות להצליח. הפעם זה לא עזר. הוא מיד שולף עוד אדמה ומניח Signet. משם העניינים רק מסתבכים כי הוא מטיל Thoughtpicker Witch, ואז מטיל את זרעיו. ואז מטיל את זרעיו בשנית. הוא משתמש במכשפה כדי למנוע ממני לשלוף יער – וכתוצאה אני לא יכול להטיל את הקלפים הירוקים שביד שלי. הוא מביא Siege Wurm, ואז שומר של ויטו-גאזי. אני הורג וחוסם את כל מה שאפשר, אבל בשלב הזה יש לו כבר כל כך הרבה יצורים שהוא יכול לבחור אם לתקוף אותי למוות, או להרוג אותי במילינג, כך שאשלוף רק אדמות כל הזמן. כן, יש לו כל כך הרבה יצורים על המגרש שהוא יכול בקלות להרוס לי 15 קלפים מהחבילה. הוא בוחר באפשרות הראשונה, ותוקף והורג אותי תוך שני תורות.

משחק 2 : אותו דבר בדיוק. הוא מטיל את זרעיו פעמיים, מביא תולעת למשחק, שריונר, שומר של ויטו-גאזי... ותוקף עד שאני מת.

אחרי המשחק אני מסתכל לו בחבילה. יש לו 3 Scatter the Seeds, 3 שומרים של ויטו-גאזי, 2 מכשפות (שמוכיחות את עצמן יותר ויותר כקלפים חשובים מאד עם ירוק) ו- Autochthon Wurm. והוא מדווח לי שהוא כבר הצליח להוריד את התולעת בשני משחקים, ובשניהם היא ניצחה לו את המשחק. אף פעם לא חשבתי על התולעת כקלף ששווה משחק, אבל תמיד יש הפתעות בחיים.

סיבוב 6 : דימיטריב רוסלן מרוסיה – משחק בורוס

משחק 1 : הוא מוריד Boros Swiftblade ו- Frenzied Goblin, אבל לי יש ספרייטים ו Dimir House Guard. הוא מטיל Concentrated Effort ופתאום לכל היצורים שלו יש Double Strike. הוא תוקף עם שניהם ומשתמש בגובלין כדי למנוע מהדימיר לחסום. אני לא חוסם עם הספרייטים, ובתורי אני מזמן Drake Familiar ומחזיר את ה Effort ליד שלו. הוא מטיל את הכישוף שוב ותוקף, אבל הפעם אני הורס את ה Swiftblade עם Disembowel וחוסם את הגובלין עם הספרייטים. בתורי אני מטיל Strands of Undeath על הפמיליאר, וגורם לו לזרוק שני קסמים חשובים (לא זוכר כבר איזה) מהיד שלו. אני מתחיל לתקוף באוויר ועם ה House Guard. הוא מזמן Sunhome Enforcer שסופג Brainspoil. Sunhome Enforcer שני מתקפל בפני Gaze of the Gorgon, והנזק שהוא סופג באוויר הורג אותו.

משחק 2 : אני מעביר לו את החבילה שלי לאחר ערבוב רציני מאד (פעמיים פייל שפלינג של 5, פעם אחת פייל שפלינג של 7 ואז המון ריפל-שאפל). הוא מערבב את החבילה שלי ב- Pile shuffle של 3. אני לוקח אותה אלי בחזרה, אחרי שהוא מסיים, ועושה לה עוד כמה Riffle Shuffles. אני עדיין נותן לו לעשות את הקאט האחרון, כמובן, אבל הוא לא נראה מרוצה. אני שולף יד של אדמה אחת, ולוקח מוליגן. הוא מבקש לקרוא לשופט רוסי, ואומר לו שהוא לא מרוצה מדרך הערבוב שלי. אני נפגע (ערבבתי מאד בקפדנות בטורניר הזה) ומבקש מהשופט להסתכל לי בחבילה ולראות בעצמו שהיא מעורבבת היטב. הוא לא מסתכל בחבילה, אבל מערבב לשנינו את החבילות והמשחק מתחיל.
היד השניה שלי לא טובה בהרבה, ואני נתקע עם איים וביצות בלבד, בלי יכולת להטיל את הקסמים הירוקים שלי. אני לא מקבל אף מעופף חוץ מספרייטים ואימפ. יש לו כמה יצורים ו Conclave Equenaut יש לו Benevolent Ancestor שמסוגל לנטרל את האימפ (ע"י מניעת הנזק האחד שהאימפ עושה), אבל הוא מטיל על האימפ Faith's Fetters מסיבה לא ברורה. אני מחליט שכנראה שהוא לא יודע שה Ancestor מסוגל לנטרל את האימפ, ומנסה לשחק לפי קו המחשבה הזה ולהחזיר את האימפ לפעולה. אני מזמן Dimir House Guard ומקריב את האימפ, כדי לשלוף אותו בתור הבא. כנראה שבאותו הזמן הוא נזכר ביכולת של ה Ancestor, כי בפעם הבאה שהאימפ חוסם, הוא כבר מנע את הנזק שלו. הוא מניח את האדמה של הדאבל סטרייק – ושם נגמר המשחק.

משחק 3 : זה המשחק הראשון בכל הטורניר שהזמן שלי נגמר בו. אני עושה מוליגן ומתחיל עם ספרייטים ואז House Guard. ואז שומר נוסף ו Shambling Shell. הוא מתפתח נהדר בעצמו עם Swiftblade ויצורים קטנים ומציקים אחרים, אבל לא מעיז לתקוף לתוך החיפושית והשלד שלי – בעוד שאני תוקף אותו עם שלד אחד כל תור, ומחכה לאדמה החמישית (שתגיע רק לאחר 4 תורות נוספים). ביד שלי יושבים ומחכים Stasis Cell, Brainspoil, Disembowel, Tattered Drake. הוא מניח Enforcer נוסף שמקבל Clinging Darkness. תודה לאל, אין לו Enforcer שלישי (השלישי אצלי בסיידבורד!). אנחנו מחליפים מהלומות קטנות והוא משתמש פעמיים ב Cunning Beam כדי לפנות דרך לתוקפים שלו. אני מוכן ל beam, כי המהלכים שלו מרמזים שיש לו אותה, ומצליח לרכך את המהלומות ככל האפשר – וה Shambling Shell שלי גורמת ליצורים שלי לתפוח בכל פעם שהיא מתה. והשלד כל הזמן ממשיך לתקוף. בהתקפה האחרונה שלו הוא מטיל Rally the Righteous ומוריד אותי ל- 3... אבל זה לא מספיק. התקפת הנגד שלי קוטלת אותו.
המשחק, אגב, נגמר בתור הראשון של התורות הנוספים. שופט אחד השגיח על מהלך התורות, והוא החליט גם ששנינו חושבים יותר מדי ונתן לשנינו warning על Slow Play. לדעתי לא היה שם משחק איטי, כי שנינו היינו צריכים לשקול את כל האפשרויות ולקחנו זמן בהתאם. אבל הוא החליט את מה שהחליט, וככה נגמר המשחק האחרון של היום השני.

השעה כבר 19:30 ואני רוצה לחזור למלון, להרכיב את חבילת האקסטנדד שלי, להכניס אותה לסליבים ולרשום אותה – -=וללכת לישון כבר=-. אבל אז מתגלית בעיה. חברי לקבוצה – אורי, איילון ואולפינר – מאד לא מרוצים מהתוצאות שלהם עד כה. הם שוקלים ברצינות אם לא כדאי להם לפרוש מהטורניר וללכת לשחק ב Side-events. אני נותר המום מהגישה הזאת. נכון, התוצאות של כולנו גרועות, אבל אנחנו יכולים עדיין לשפר – ואולי אפילו להגיע למקום עם פרס כספי. וקו המחשבה שלי הוא ששלחו אותנו כנציגים של ישראל. לא כדי לעשות טיול ביפן (למרות שזה גם יקרה, אחרי הטורניר), אלא כדי להביא קצת כבוד לישראל, או לפחות לא לבייש אותה יותר מדי. התוצאות גרועות, אבל אם נפרוש, הרי שהן ישארו כאלה. אם נשאר, יש לנו לפחות סיכוי להוציא כמה נצחונות.
אני מנסה לדבר עם איילון, אבל הוא מדוכא מהתוצאה שלו. האמת היא שאני לא מאשים אותו. כמעט כל השחקנים שמגיעים לטורנירים בינלאומיים מהארץ, בטוחים שהם עומדים לכבוש את הטורניר בסערה. כשהם נתקלים במקצוענים האמיתיים בטורנירים הללו, ומבינים שהרמה שלהם גבוהה בהרבה, באופן טבעי הם מתחילים לתהות מה הטעם להמשיך לשחק באירועים גדולים, אם אין להם סיכוי לנצח. זה קרה גם לי ב Pro-tour New Orleans, אבל מאז הבנתי פחות-או-יותר מה המקום שלי במג'יק. אני לא מצפה לנצח טורנירים בינלאומיים, אני רק מנסה להנות ולעבור את קו החצי. קרוב לוודאי שעם הרבה אימונים הייתי יכול להצליח הרבה יותר טוב – אבל למי יש זמן לזה??
איילון אומר שהוא יעשה מה שאורי ואולפינר עושים. אורי ואולפינר לא יודעים עדיין מה הם יעשו. אני מנסה לדבר איתם שעה שלמה ולהסביר להם למה לא כדאי לפרוש. בסוף אני מתייאש, ומבין שאני לא יכול לבלות את כל הלילה בשיחות נפש – אני צריך עדיין לבנות את החבילה שלי ולרשום אותה. אני הולך למלון, רושם את החבילה, מכבה את האור ומקווה שחברי לקבוצה עדיין יהיו בטורניר למחרת.


יום 3 :
---------

אני משחק בחבילה הבאה באקסטנדד :
Scepter Chant :
6 Island
3 Plains
1 Shivan Reef
2 Absorb
3 Adarkar Wastes
4 Counterspell
3 Fact or Fiction
3 Fire/Ice
3 Force Spike
1 Orim's Chant
3 Wrath of God
1 Skycloud Expanse
3 Cunning Wish
2 Exalted Angel
4 Flooded Strand
2 Decree of Justice
1 Eternal Dragon
1 Ancient Den
1 Chrome Mox
4 Isochron Scepter
2 Seat of the Synod
4 Thirst for Knowledge
1 Minamo, School at Water's Edge
2 Sacred Foundry

Sideboard
1 Absorb
2 Disenchant
1 Fire/Ice
2 Orim's Chant
1 Urza's Rage
1 Flash of Insight
2 Exalted Angel
1 Brain Freeze
1 Wing Shards
1 Echoing Truth
1 Pulse of the Fields
1 Lightning Helix

ברגע האחרון אני קונה את ה Absorb בסיידבורד מהדילר, ב- 800 ין (40 ש"ח). כואב, אבל הכרחי. אורי ואיילון מגיעים ברגע האחרון, ומחליטים לשחק חבילות שהם הכינו ממש באותו ערב, או בבוקר. אני יושב עם אורי בשלוש הדקות לפני שהטורניר מתחיל ועוזר לו לרשום את החבילה שלו – Heartbeat + Harvest. איילון מגיע אלי כאשר אני כבר יושב מול היריב שלי, ואני נותן לו כמה קלפים שהוא צריך כדי להשלים את חבילת הפסייכטוג שלו. אולפינר מוכן יותר טוב, עם כל הקלפים שלו כבר בסליבים ורשומים.

סיבוב 1 : אוסיפ לבדוביץ מאמריקה – ירוק-אדום-לבן סייקלינג

משחק 1 : אוסיפ הוא אדם גדול, כמו כל האמריקאים. קשה לראות את זה באינטרנט מהתמונות שלו, אבל כשאתה עומד מולו אתה רואה כמה הוא גדול. הוא אמור להיות מעצבן וקולני, אבל נגדי הוא דווקא משחק בשקט. הוא מתחיל עם Sakura Tribe Elder, שסופג Spike. המשחק נמשך המון זמן, כשאני מקנטר כל Lightning Rift או Astral Slide, ולא מניח ל Eternal Witness לרדת לשולחן. אני מניח סקפטר עם Fire/Ice עליו, ואז שם סקפטר נוסף עם Counterspell, ולסיום מביא לשולחן סקפטר עם Brain Freeze – והוא נכנע.
אנחנו מערבבים את החבילות שלנו בשתיקה, ומגישים זה לזה את החבילות. אני מערבב לו את החבילה ב Pile shuffle מהיר של 5, אבל הוא נראה לא מרוצה וקורא לשופט. הוא מבקש מהשופט לנטר את המשחק ולמנוע Slow play מצידי. כתוצאה, אני חייב לשחק מהר יותר, מכיוון שכבר קיבלתי Warning על Slow play (למרות שזה היה במשחק בו גם אני וגם היריב קיבלנו אזהרה כזו, כך שהמצב היה מסובך מספיק להצדיק מחשבה מרובה). אם אני אקבל Warning נוסף, יש סיכוי טוב שזה יהפוך ל Game loss עבורי. הבעיה היא שברגע שאני נאלץ לשחק מהר יותר, אני חושב פחות טוב ועושה יותר טעויות – וזה משתקף במשחק שלי.

משחק 2 : הוא עושה Decree of Justice כפול. אחרי שני תורות אני מביא Echoing Truth מהסיידבורד בעזרת משאלה, ומקפיץ לו את כולם ליד, אבל זה גורם לי להיות בטאפ-אאוט בסוף תורו. אני לא רואה את זה כסיכון... אבל אז הוא מטיל Boil והורס לי את רוב האדמות. המשחק נגמר.

משחק 3 : אני מנסה לשחק מהר, וזה פוגע. אני שם מלאך במורף בתור השלישי, והוא מניח Lightning Rift, עם שתי אדמות פתוחות. אני יכול לעשות לה Force Spike, אבל לא רואה סיבה, מכיוון שהוא צריך לשלם שתי מאנות כדי לגרום 2 נזק ליצור דרכה. הוא מסייקל אדמה עבור מאנה אחת, ומשלם מאנה נוספת כדי לגרום 2 נזק למלאך שלי. אני מרים את ה Rift וקורא אותה שוב. אופס. מסתבר שצריך מאנה -=אחת=- כדי לגרום 2 נזק ליצור. טעות קריטית שעולה לי במלאך.
המשחק נמשך עוד הרבה זמן, כשבסוף אני מצליח להעביר מלאכית שתוקפת נגד הבחורים שלו (4 חיילים שתוקפים ומשאירים אותה באותה כמות חיים – 8 ). כשהוא מטיל Lightning Rift נוסף, אני מוצא את עצמי ללא קאונטרים. אני מקנטר Wing Shards, אבל הוא מטיל Wing Shards נוסף באותו תור – וזה אומר שהמלאך שלי מת. החיילים מכסחים אותי, ו Boil נוסף גומר לי את האפשרויות. המשחק נגמר שם.

אני מדבר עם השופט אחרי המשחקים, ואנחנו מחליפים רשמים על הטורניר עד עתה. הוא מספר לי ששחקן אחד קיבל Match Loss כשהסתבר שהוא משחק עם 8 Arcbound Ravagers. זה אכן מקרה בעייתי. קשה מאד לנצח שחקן שמשחק עם 8 רווג'רים. אבל מסתבר שהיה גם שחקן אחר בטורניר שהתכונן בדיוק למקרה הזה – ושיחק עם 6 Disenchant. גם הוא קיבל Match Loss, כמובן – למרות שזה הרבה פחות מפחיד מ- 8 רווג'רים.

סיבוב 2 : ג'ו מאיטליה – אפיניטי

משחק 1 : אפיניטי היא חבילה שלא קל להתמודד איתה. אם אתה מתעכב לתור אחד, היא תרסק אותך. באימונים שלי באונליין גיליתי שאני לא יכול להישאר עם תוכנית המשחק המקורית שלי נגד אפיניטי. אני חייב להכניס מהסיידבורד את כל הקלפים הרלוונטיים – Fire/Ice, מלאכים, Chants ואת כל ה Disenchant ולהוציא Fact or Fictions ומשאלות. כל תוכנית סיידבורדינג אחרת הובילה לכך שאפיניטי הורגת אותי בסביבות התור הרביעי, כשאני תקוע עם 2-3 קלפים שמאפשרים לי לשלוף עוד קלפים – אבל אין לי זמן להשתמש בהם. אני משאיר את הסקפטרים כי הם עדיין מאד חזקים, אבל אני סומך על זה שאני אשלוף משהו להטביע עליהם. בצורה הזו יש לי סיכוי די טוב נגד אפיניטי – כל עוד אני מקנטר את ה Cranial Plating ואת ה Myr Enforcer.
מסתבר שג'ו עשה במטץ' האחרון , במשחק הראשון, מוליגן ל- 3 קלפים ונכנע מיידית. ואז, למרבה התסכול, הוא עשה מוליגן ל- 3 קלפים גם במשחק השני, לא ראה טעם לשחק ונכנע. נקודת מבט מוזרה, אבל זאת זכותו המלאה. הפעם הוא מתחיל קצת יותר טוב, אבל אני מטיל מלאך בתור השני בעזרת מוקס, הופך אותה בתור השלישי – ויש לי קאונטר מוכן ל Shrapnel Blast כשהוא שולף אותו. המשחק מסתיים כשאני ב- 35 חיים, והוא לא מצליח להפעיל שום לחץ אמיתי.

משחק 2 : הוא מתחיל עם שליפה לא רעה, עם רווג'ר בתור השני (ולי אין ספייק), ופרוגמייט ו Welding Jar. זה לא באמת אקספלוסיב, אבל זה בעייתי. אני מקנטר לו את ה Enforcer כשהוא מטיל אותו, ויורד ל- 16 חיים, ואז ל- 11. אני לא מעז לעשות Tap-out כדי לא להיחשף ל Shrapnel Blast. אני עושה סייקלינג לדרקון בתורי ומניח Plains כדי לאפשר לי להטיל Wrath בתור הבא. בתורו אני יורד ל- 4, ובתורי אני מטה את כל האדמות, חוץ מאי אחד, ומוחק את השדה עם Wrath of God. יש לו Shrapnel Blast, אבל ה Spike שלי מטפל בו. בתורי אני מניח סקפטר עם Fire/Ice עליו, ומעכשיו אני מטה לו אדמה אחת ב Upkeep – וכך משאיר לו רק אדמה אחת לעבוד איתה כל תור (יש לו רק שתי אדמות במשחק). אני נזהר משני קלפים – Shrapnel Blast ו- Pithing Needle, משחק מסביבם, ודואג להשאיר תמיד מאנה לקאונטר-ספל נגדם. סקפטר נוסף יורד על Counterspell, ובכך אני מוודא שה Needle לא תרד לשולחן. כשהסקפטר השלישי יורד על Orim's Chant, הוא נכנע.

אני עובר להסתכל במשחקים של הקבוצה הישראלית. אורי שובץ נגד איילון, והם משחקים בכיף ולא מקפידים על החוקים יותר מדי. השופט שצופה במשחק מזדעזע פעם אחר פעם. במיוחד זכור לי המהלך של איילון, ששלף שלושה קלפים עם Cephalid Colliseum, צחק והראה אותם לאורי. הלסת של השופט פגעה ברצפה בנקודה הזו, וכל הצופים התגלגלו מצחוק. איילון הצליח לנצח את אורי, ואורי החליט לפרוש מהטורניר בנקודה זו.

סיבוב 3 : וסילב קונסטנטין מבולגריה – בורוס ירוק-אדום-לבן

משחק 1 : זה הבחור הנחמד ביותר שהזדמן לי לשחק נגדו בטורניר הזה. אנחנו צוחקים המון במהלך המשחק, אבל מתייחסים אליו ברצינות ולוקחים את הזמן לחשוב על המהלכים הנכונים. אני מצליח להתייצב במשחק הראשון על 6 חיים, לאחר ש Wrath מוחק לו איזמרו, Lions ו Lavamancer. סקפטר ל Chant יורד למשחק, ולמרות שיש לו Goblin Legionnare במשחק, אני מונע ממנו לתקוף ומגן על נקודות החיים שלי בעזרת Absorb שיושב לי ביד. המשחק נמשך עוד הרבה זמן, וכשיש לי מספיק אדמות אני מניח מלאכית ומגן עליה בעזרת קאונטרים. היא צריכה לתקוף רק פעם אחת לפני שהוא נכנע.

משחק 2 : בשני המשחקים הוא מניח Needle מוקדם מאד, ומונע ממני להשתמש בסקפטרים שיש לי ביד. במשחק הראשון הוא מתחיל עם איזמרו ולאוומנסר, אבל אני מביא Pulse מהסיידבורד ומרוויח 8 חיים לפני שהוא שורף את עצמו נמוך יותר מכפי שאני מוכן לרדת. משם אני לא מצליח לשלוף מלאכית, והנידל שלו מונעת שימוש בסקפטר – והוא פשוט שולף את הנזק הישיר שהוא צריך כדי להרוג אותי.

משחק 3 : נשארו עוד 5 דקות, אבל אנחנו משחקים. אני מצליח להתייצב על 16 חיים (לאחר אבסורב חשוב), אחרי שספייק, אבסורס ו Wrath טיפלו במרבית האיומים שלו. יש לי שתי מלאכיות ביד עם 5 אדמות על השולחן – ואז הזמן נגמר. אם הן היו מספיקות לרדת לשולחן ולתקוף, המשחק היה נגמר שם – אבל עקב הזמן אנחנו נאלצים לסיים בתיקו. קצת עצוב להפסיד במשחק כזה, שאם היה נמשך חמש דקות נוספות הייתי מנצח בו כמעט בוודאות. מצד שני, זה מה שקורה כשמשחקים לאט. אני לא מתחרט על זה ששיחקתי לאט. מה הטעם לשחק, אם לא כדי להפיק את המהלכים הנכונים ולשקול את הסביבה בכל פעם מחדש?

סיבוב 4 : פייר קנלי מצרפת – פסייכטוג מדהימה

משחק 1: פייר הוא Rookie of the Year, מה שאומר שהוא גאון שגילה את מג'יק בגיל מאוחר יחסית ועכשיו משלים פערים. הוא לא הצליח כל כך בשאר הפורמטים, אבל באקסטנדד הוא 3-0 עד עכשיו, עם חבילת פסייכטוג מיוחדת שמכילה Nightscape Familiars, Flametongue Kavu והמון קאונטרים שמאיטים את היריב – Memory Lapse ו Remand. החבילה באמת ובתמים מעולה, והבנתי שהוא סיים את היום בתוצאה של 6-0, או 5-0-1 איתה.
במשחק הראשון הוא מוריד שני Familiars מוקדם, והם מאפשרים לו לעשות דברים מגונים עם המאנה שלו, כמו להטיל Fact or Fiction ב- 2 מאנה. אני מצליח להוריד סקפטר על Counterspell, אבל מפחד מ Upheaval שיגמור את המשחק ולכן נזהר עם הדברים שאני מקנטר. בסופו של דבר, כנראה שהזהירות הזו עולה לי במשחק מכיוון שהוא מוריד פסייכטוג ותוקף איתו לנצחון מבלי שאני יכול לעשות הרבה.

משחק 2 : סקפטר על Counterspell יורד, לאחר ש Spike מקנטר לו Familiar. כשהסקפטר השני יורד על Fire/Ice, שהוא מבין שהוא לא יצליח לגמור את המשחק בזמן ונכנע.

משחק 3 : משחק מהיר ואגרסיבי. אני כבר לא זוכר הרבה, אבל בקצרה – הוא ניצח עם פסייכטוג.

בשני הסיבובים הבאים הדיווחים מאד לא מפורטים. כבר לא היה לי הרבה כח לכתוב לאחר כל משחק. בסיבוב החמישי התמודדתי מול קמיל קרנילסון מהולנד. הוא במקום החמישי ב Life Earnings ממג'יק בעולם, והמוח שלו דומה יותר למחשבון ממוח אנושי. הוא משחק CAL – חבילה עם סייסמיק אסולט, Life from the Loam ועוד שטיקים. במשחק הראשון הוא מוריד שני Dark Confidants, ומשתמש בהם להשגת יתרון קלפים מסיבי. Cabal Therapy שלו מסלק לי Wrath of God (שניים!) מהיד, ושימוש חוזר בת'רפי (מקריב ציפורים) מעיף גם את ה Cunning Wish. משם הוא פשוט תוקף עם ה Confidants לנצחון.
במשחק השני הוא מתחיל עם Therapy בדיוק לדברים הנכונים ופוגע בכל פעם. יש לי מלאכית במשחק, אבל Putrefy הורג אותה במהירות, והוא מגיע ליתרון קלפים מסיבי מדי בעזרת Life from the Loam ואדמות שעושות סייקלינג. כשהוא מוריד את ה Seismic Assault בסוף, לי כבר לא נשארו קאונטרים (לא אחרי שהוא עשה עלי בערך 6 Cabal Therapy מאז תחילת המשחק) – וזה גיים.

בסיבוב השישי והאחרון אני משחק נגד Zsolt מהונגריה. הוא משחק Heartbeat – וזה ה Match-up הגרוע ביותר לחבילה שלי. כמעט שאין לי דרך מציאותית לנצח את המשחקים הללו. אני תוקף אותו עם מלאכית, והוא מניח לעצמו לרדת ל4 חיים ואז מטיל Mana Short בסוף התור, מנצח במלחמת הקאונטרים והורג אותי בתורו עם Brain Freeze מסיבי מאד. כנ"ל במשחק השני, שם הוא מנצח בתורות הנוספים.

הנבחרת הישראלית מסיימת את החלק האינדיווידואלי של הטורניר במצב לא טוב כל כך, אבל יש לנו הזדמנות לשפר דברים ב Team Draft למחרת. בשנה שעברה סיימנו בערך עם אותו ניקוד בחלק האינדיווידואלי, אבל בחלק של ה Team Draft הוצאנו ניקוד מרשים של 3 נצחונות והפסד אחד (וכל נצחון בחלק הזה שווה יותר מנצחון אינדיווידיאולי. נדמה לי שפי 3). אני מגיע לאולפינר ואיילון, ושומע מהם שהם פורשים מהטורניר והולכים לשחק מחר בסייד-אוונטס. אני מתווכח איתם, מתחנן, מאיים – הכל כדי שישארו בקבוצה. כשאני רואה ששום דבר לא עובד, אני מושך בכתפי ואומר להם בפשטות שבמקרה הזה, מעבר לכך שהם דופקים את ישראל ואת עצמם, הם גם דופקים אותי. אני באתי ליפן כדי להתחרות באליפות העולם. ההסכם היה שאני חולק את הכסף עם אורי, בתנאי שכולנו באים ומשתתפים באליפות העולם. מכיוון שהם דופקים אותי עכשיו ולא מאפשרים לי לשחק ביום הרביעי של הטורניר (כי אני לא יכול לשחק בחלק של הקבוצות בלי קבוצה), אני רואה את זה כהפרה של ההסכם. אני לא מוכן, במקרה הזה, להתחלק בכסף שלי עם אורי. הוא טוען שאני דופק אותו כי איילון ואולפינר דופקים אותי, ואני עונה בפשטות שהם חברים שלו ושהוא יכול לשכנע אותם לשחק אם הוא רוצה. הוא לא עושה את זה, ובבוקר המחרת אני מגלה את עצמי ללא קבוצה, ונאלץ להודיע לשופט הראשי שהקבוצה הישראלית לא תשחק בחלק של ה Team Draft. בזיון.
מאוחר יותר באותו יום נערכים הצילומים של הקבוצות הלאומיות, אבל חברי הנבחרת לא יכולים להגיע כי הם עסוקים בהחלפות ובמשחקים. טוב. כל אחד וסדרי העדיפויות שלו.
אני מבלה את היום הרביעי של הטורניר בצפיה במשחקים של הנבחרות, בהחלפות ובהשתתפות בסייד-אוונט, ממנו אני פורש לאחר שני סיבובים כואבים במיוחד בהם היפנים כיסחו לי את הצורה. אני לא יודע אם נפלתי על שני יפנים טובים במיוחד, או על שתי חבילות טובות במיוחד. התרוצצה שמועה בטורניר שהבוסטרים היפנים שבורים יותר. זו שטות, כמובן... עד שראיתי יפני אחד מסתובב עם חבילת Sealed שהכילה 2 Firemane Angel, Hex, Selesnya Guildmage, Sunforger וכל תיקוני המאנה שהוא היה צריך – Farseek ו Wayfinder. היריב שלו לא ידע מה לעשות עם עצמו כשהיפני הטיל את המלאך -=השני=- באותו המשחק, ותקף עם Sunforger עליו.

היום החמישי מוקדש כולו לצפיה ב Feature Matches. אני חייב לאמר דבר אחד – קריאת הדיווחים של ה Feature Matches לא קרובה אפילו לחוויה של להיות במקום ולצפות בהם. השחקנים שהגיעו לגמר של אליפות העולם היו פשוט מעולים. לי לונג הפיליפיני עשה כמה טעויות, אבל כל השאר עשו מהלכים מבריקים וניכר היה בהם שהם חושבים על הזמן קדימה ומנתחים את המצב שלהם ושל היריב שלהם מבלי לעשות טעויות. זאת היתה חוויה מדהימה, וזה היה יום שנהניתי מכל רגע בו. פשוט הצטיידתי בחטיפים ובשתיה, וישבתי מול מסכי הטלוויזיה הענקיים שעקבו אחר המהלכים של השחקנים. ברקע פטפטו כל הזמן שני הליצנים של וויזרדס – Brian David-Marshal ו Randy Bueler – שניתחו את המהלכים של המתחרים. הם כל הזמן עשו טעויות טפשיות ולא הבינו למה המתחרים פועלים בדרך בה הם פעלו. דוגמא טובה היא כשהמתחרה ששיחק כחול-שחור הטיל Persecute על היריב שלו, ששיחק חבילת Enduring Ideal. היריב הטיל מאנה-ליק בתגובה, והמתחרה הכחול-שחור לא עשה קאונטר בעזרת Disrupting Shoal ובומרנג שהיו לו ביד. כתוצאה ישירה, היפני הצליח להטיל Enduring Ideal בתור הבא וניצח. רנדי ובריין המשיכו לצעוק "אנחנו לא מאמינים! אנחנו לא מאמינים! למה הוא לא קינטר את המאנה-ליק?!" והם המשיכו לצעוק את זה 5 דקות נוספות, עד שכל הקהל כבר התעצבן מספיק כדי להניף שלטים שהיה כתוב עליהם "HE USED A BOSEIJU TO CAST THE LEAK, YOU MORONS!" . ואז, סוף סוף, שקט.
בקיצור, אני ממליץ לכולם -=לצפות=- ב Feature Matches באינטרנט, ולנסות לנתח את המשחקים ולחשוב איך אתם הייתם משחקים אותם. זו דרך טובה להשתפר.
פשלה אחת קרתה במשחק השני של הגמר, אבל אני מניח שכולכם קראתם עליה באתר של Magic The Gathering ואני לא אשחית עליה מילים כאן. נסכם רק שברגע ששמו לב אליה, המתחרים נלקחו הצידה כדי לנסות להבין אם היפני עשה את זה בכוונה. השופט הראשי – שלדון מנרי – צפה בתסריט של המשחק כמה פעמים מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה, כדי לנסות לגלות בהבעות הפנים של היפני אם הוא רימה בכוונה. הבעות הפנים לא הסגירו מאומה, מסתבר, כך שהיפני קיבל רק Warning במקום Game Loss. הם גם לא שיחזרו את המשחק ונתנו לשחקנים לשחק אותו שוב, כפי שעשו באליפות הארצית של יפן. לדעתי, זה מה שהם היו צריכים לעשות, מכיוון שהדבר שינה לגמרי את התוצאה האפשרית של המשחק.

כך נגמרה אליפות העולם. מאד נהניתי לשחק בה, למרות שחבל לי שלא היה לי יותר זמן להתאמן לקראתה. הקדשתי שעתיים ביום לאימונים, במקרה הטוב, וגם ככה כמעט שלא היה לי זמן להשלים את שאר המחוייבויות שלי. מזל שיש עוד כמעט שנה שלמה עד לאליפות הארץ הבאה.

אבל זה לא הכל!
נשארו עוד 3 ימים שבהם תכננתי לסרוק את יוקוהמה בחיפוש אחר בילויים. לא לקחתי איתי שום מדריך תיירים. אף פעם אל תיקחו איתכם מדריך תיירים לעיר זרה. בבית המלון אספתי מפה של העיר, ואז התחלתי לשאול לאן כדאי ללכת ומה כדאי לעשות. אחרי שפקידי המלון הביאו לי את כל העלונים האפשריים בנושא תיירות ביוקוהמה, בחרתי את המקומות שעניינו אותי ויצאתי למצוא אותם בעיר. הלכתי לאיבוד יותר מדי פעמים – לקח לי בערך שעתיים למצוא כל מקום. אבל זאת הדרך הכי טובה ללמוד להכיר עיר ותרבות זרה. עד שלא הלכת בה לאיבוד כמה פעמים, אתה לא יכול באמת להכיר אותה. אתה תכיר רק את המקומות שכולם רוצים שתכיר – ולא את ה inside של העיר.
הנערים ביפן מתלבשים בתלבושת אחידה של מדי שרד, שמזכירים נער מעלית. הנערות ביפן מתלבשות כמו בחלום יבש של פדופיל – עם חצאית קצרצרה, שאם הן יתכופפו קצת קדימה, תחשוף שלושה או ארבעה טפחים לפחות. אין לי מושג איך הן מסוגלות ללבוש את הדברים הקצרצרים הללו, כי לי היה שם קר עם מכנסי ג'ינס, חולצה, סוודר ומעיל.
לאחר מעבר בגן החיות העירוני, שקצת אכזב, חזרתי למלון ושאלתי את הפקיד על מועדוני ריקודים. הוא חייך חיוך רחב והרעיף עלי כתובות של מועדוני ריקודים שונים בעיר. בשלב מסויים הבנתי (כנראה מתנועות הידיים שלו על החזה) שהוא מנסה לשלוח אותי לכל סטריפטיז באר בעיר. ניסיתי להסביר לו שאני לא מעוניין בסטריפטיז, אבל הוא נשאר עם מבט תוהה (הם לא מדברים אנגלית כמעט. צריך להשתמש בתנועות ידיים מאד אקספרסיביות). ניסיתי להעביר לו את המסר ש-=אני=- מעוניין לרקוד. הוא פקח עיניים גדולות לרווחה, וצעק משהו, שגרם לכל הנשים בלובי להסתובב לעברי ולבחון אותי בעין ביקורתית מכף רגל ועד ראש, כאילו הייתי פיסת בשר טעימה במיוחד.
לאחר כמה נסיונות כושלים נוספים, הצלחתי לשלות ממנו שם של מועדון ריקודים – הלוגוס – ויצאתי לדרך. הסתובבתי באזור שעה שלמה בחיפוש אחר הלוגוס, עד שנתקלתי ביפני ידידותי במיוחד שגם הבין מספיק אנגלית כדי לעזור לי בחיפושים. הוא הסתובב איתי חצי-שעה עד שמצאנו את המועדון, ונפרדתי ממנו בהכרת תודה אמיתית וכנה.
הלוגוס עצמו היה אפלולי, צפוף ורועש, עם בני נוער מכל הגילאים. השפה לא היתה מחסום שם – אנשופלה קומפליקנדו, סומבררו דובלה וחואנה-לה-קובנה עובדים טוב בכל שפה וברוב צורות הריקוד. בכל זאת ,לאחר שעתיים של ריקודים עם בנות 14 מצחקקות, החלטתי שהגיע הזמן לפרוש וסיימתי את הבילוי לאותו לילה.

ביום השביעי ביוקוהמה הלכתי לבקר במוזאון המדע העירוני, שהכיל בעיקר מידע על חלל. לאחר התעיה הטיפוסית בתחנות הרכבת וברחובות, מצאתי סוף סוף את הבניין. מחוצה לו היה גן משחקים גדול, ובו היה מה שנראה כמו שכבת בית ספר שלמה בטיול מדע. הילדים היו מחולקים לקבוצות של 10 שישבו על האספלט בחברת מורה ואכלו ארוחת בוקר. אני התקנתי לי את ארוחת הבוקר שלי – פרוסות לחם עבות וטריות מהסופר-מרקט, חריצים של גבינה צהובה קשה וקראסוני חמאה קטנים ומתוקים מהתחנה המרכזית – וישבתי וצפיתי בהם. לאחר זמן מה הסתקרנתי מספיק שניגשתי אל אחת הקבוצות וניסיתי לדבר עם המורה שלה. זה התברר קשה משציפיתי, כי הוא לא ידע אנגלית. בעזרת מתורגמן – ילד בן 10 שיודע אנגלית מהבית – הצלחנו להעביר זה לזה ולכל הכיתה פרטים עלי, על שיטת החינוך בישראל ועל שיטת החינוך ביפן. מכיוון שבשנתיים האחרונות עבדתי כמורה במשרה חלקית בבתי ספר בחיפה, מאד עניין אותי לדעת איך הם עושים דברים ביפן בתחום החינוך. לאחר רבע-שעה של שיחה, הקבוצות התחילו להתאסף ביחד ולהתכונן לכניסה למוזאון המדע, והזמינו אותי להצטרף אליהם. הצטרפתי בשמחה ובשלוש השעות הקרובות סרקתי את המקום מהקומה התחתונה ועד הגג. היו שם מתקנים לחיקוי כח המשיכה על הירח, סימולטורים להנחתת חלליות, סלע ממטאור עשוי ברזל וניקל, ועוד אטרקציות רבות ומעניינות. הילדים היו בדיוק כמו בארץ ונהניתי לחקור איתם את המתקנים. כשכל זה נגמר, נפרדנו לשלום כידידים ואני חזרתי לתחנה המרכזית, טיילתי בכל מרכזי הקניות, אכלתי פיצה יפנית (לא רע, אבל יש מקום לשיפור) וחזרתי למלון לישון את הלילה.

ביום השמיני והאחרון שלי ביוקוהמה הבנתי שמשהו חסר. הייתי ביפן 7 ימים, ועדיין לא ראיתי אפילו מקדש אחד! לכן פיניתי את שעות הבוקר המוקדמות לביקור במקדש איזיאמה שממוקם קרוב למינטו-מיראי – אזור העסקים ההיי-טקי של יוקוהמה. המקדש היה, בלשון המעטה, אכזבה גדולה. ציפיתי למצוא אנשים בעלי שלווה פנימית ומצאתי סוחרים ממולחים בקמיעות, במחירים מופקעים שלא היו מביישים את הרב כדורי. פוי.
משם המשכתי לעולם הים של יוקוהמה. זו היתה חוויה מרתקת במיוחד. צפיתי בדובי קוטב, כלבי ים, סוסי ים ודולפינים ממרחק של 10 ס"מ. כל מה שהפריד ביני לבינם היה קיר זכוכית משוריינת. קשה להעביר במילים כמה היצורים האלה גדולים. דובי הקוטב היו באורך של 3 מטרים, וכשהלכו על 4 רגליים, הם היו בגובה של בן-אדם. אין פלא שהיו עמים שעבדו דובים כאלים – יש להם כח עצום ועם זאת הם קלילים כמו דגים מתחת למים. צריך לראות כדי להבין ולהרגיש.
כמובן, טוב לראות שגם האלים דומים לנו מאד. באקווריום ענקי אחד (שחציו מתחת למים וחציו מעל, וכולו מופרד מהקהל ע"י קיר זכוכית משוריינת), חיו שני דובים – דובי ודובה. דובי שחה במים ושעשע את הקהל, בעוד שדובה ישנה לה על הסלעים. כשדובי התעייף, הוא טיפס על הסלעים וניגש לדובה. שם הוא ניסה להבהיר לה, בתנועות מרומזות, את הנוהל הרגיל – דהיינו, הוא רוצה סקס עכשיו. דובה התעוררה. דובה לא היתה מרוצה. דובה הכניסה לדובי כאפה אדירה שהעיפה אותו מהסלעים אל המים. דובי היה עצוב. הקהל היה משועשע.
דובי, כמובן, לא התייאש. לאחר שחיה קלה לגיבוש תוכנית חדשה, הוא טיפס על הסלעים שוב, הפעם מהצד השני. הוא התקרב לדובה מאזור האחוריים ורחרח אותה קלות. דובה התעוררה שוב. דובה לא היתה מרוצה. הפעם היא היתה צריכה רק לקום על רגליה – ודובי כבר נמלט אל המים. מערכות יחסים זוגיות הן זהות בכל מקום בעולם – בישראל, ביפן, או בארץ הדובים – מסתבר.
צפיתי במופע התת-ימי, שכלל כלבי ים שעשו להטוטים, ודולפינים שהצמידו את אפם לכף הרגל של אקרובט, והניעו אותו בכל הבריכה במהירות מסחררת. הם הקפיצו אותו אל מחוץ למים, וכשהוא צלל בחזרה הם דחפו אותו לעומק ואז הקפיצו אותו שוב מחוץ למים. זה באמת היה יפה, עד לרגע בו הדולפין בחר להשתין בדיוק כאשר האקרובט היה במים מתחתיו. ראינו ענן צהוב-ירקרק מתפשט מסביב לשחיין המסכן, והבחור יצא מהמים מרופש כולו ואפוף בסרחון שהגיע אפילו לשורה החמישית שם ישבתי. משעשע.

בסוף היום נזכרתי בידיד שלי שמאד אוהב את היופי היפני, וגמרתי אומר לקנות לו חוברת הנטאי – דהיינו, קומיקס פורנוגרפי. היתה לי חנות פורנוגרפיה ספרותית מול המלון, כך שהמשימה הוכיחה את עצמה כקלה משחשבתי. נכנסתי לחנות, בחרתי חוברת עבה עם ציור של יפנית לבושה למחצה בתור עמוד שער, שילמתי ויצאתי. אלא שבמלון, כשעיינתי בחוברת, גיליתי תגלית לא נעימה. חוקי הצנזורה ביפן רופפים מאד. אסור להראות את איברי המין המפורשים. אבל מותר להראות, למשל, ילדים מקיימים יחסי מין עם... עם כל דבר בערך. וחצי מהחוברת שקניתי עסקה בנושאים שהיו יכולים לזרוק אדם לכלא לכמה שנים טובות בכל מדינה עם חוקי צנזורה מתוקנים ומועצה להגנת הילד. זאת -=לא=- היתה חוברת שיכולתי להביא לארץ. אבל איך נפטרים ממנה? כבר הזכרתי שאין פחי אשפה ברחובות, ולא הצלחתי למצוא סמטה ריקה מספיק. שקלתי להשאיר את החוברת בפח של החדר שלי, אבל החלטתי שעדיף שלא לעשות זאת, כי הם יודעים את השם שלי ואני לא יודע עד כמה החוקים חמורים בנושא. בסוף החלטתי שאני אמצא פח ציבורי איפשהו ואשאיר את החוברת שם. אלא שעד לשדה התעופה לא הצלחתי למצוא פח כזה. בשדה התעופה כבר עמדתי מול המבדק הבטחוני, ואז לא היתה לי ברירה. נמלטתי לשירותים, הטמנתי את החוברת ליד האסלה וחזרתי למבדק הבטחוני בלב שקט. שעה אחת מאוחר יותר, בעודי מחכה לטיסה שלי, ראיתי את אחד השוטרים היפנים עובר עם החוברת שלי ומעיין בה תוך כדי הליכה. טוב לדעת שהנעמתי את היום לאדם אחר, לפחות.

הטיסה מיפן לבנגקוק היתה שלווה יחסית. לא הצלחתי לישון, כך שראיתי סרטים ביפנית (עם תרגום לאנגלית) לכל אורך הטיסה. יש להם כוכב בשם האמה-סאקי (או האמה-צ'אן) שמזכיר מאד את יהורם גאון. למעשה, כשהוא חבש משקפי שמש בהתחלה, הייתי בטוח שמדובר ביהורם גאון. האמה-סאקי הנ"ל הוא דמות קומדית מפורסמת ביפן, והסרט שבו ראיתי אותו נכנס בקלות להגדרה של 'סרט בורקס'. הוא היה שילוב מטורף של אסקימו-לימון, קזבלן ואבא גנוב. טוענים שסרטי הבורקס הישראלים מאד אהובים ביפן, ואני בהחלט יכול להבין למה זה. ההומור זהה כמעט לגמרי.

אני מגיע לבנגקוק סוף-סוף, והפעם בלי מאורעות יוצאי דופן בטיסה. אני מתקרב לדוכן של אל-על, ורואה שיש תור. אני רוצה לוודא שהגעתי למקום הנכון, כך שאני שואל את הגבר "אל-על?"
הוא מסתובב אלי ועונה לי בעברית צחה ובוטה, "אני לא אל-על. למה אתה שואל אותי?!"
הגעתי הביתה.

סיכום אחרון : לא הגעתי למקום טוב. אני חושב שאני בערך מקום 240. זה לא מעציב אותי כל כך. הייתי מעדיף להיות במקום יותר טוב, כמובן, אבל זכיתי בטיול נהדר וראיתי עולם וחזרתי עם הרבה סיפורים. אני מקווה שנהנתם לקרוא אותם כפי שאני נהנתי ללקט אותם.

רועי צזנה,
סוף.

[אילון]

דיווח מצויין כרגיל, אבל אם הבנתי נכון אתה באמת לא עומד לשלם לאורי... נדמה לי שזה ברור שזו גניבה ומעשה בזוי ביותר, אני ממש לא רציתי לפגוע בך או לגרום לך צער, פשוט לא היה מצב רוח לטים דראפט... אני מבקש ומציע שתחזור בך מהר ותשלם לאורי, או שכמובן המצב יהפך למאוד לא נעים וחבל.

[Sir Bagelus]

פשוט נפלא
כל הכבוד על ההשקעה

[Gleancrawler]

דיווח מעולה!

רק קצת שכחת שיש פה ילדים

[Sir Bagelus]

דיווח מעולה!

רק קצת שכחת שיש פה ילדים

אל איזה חלק אתה מדבר ? (אם אפשר אז ציטוט)

[עידו גיא]

דיווח מעולה!

רק קצת שכחת שיש פה ילדים

אל איזה חלק אתה מדבר ? (אם אפשר אז ציטוט)

מן הסתם על הפסקה הזו:

בסוף היום נזכרתי בידיד שלי שמאד אוהב את היופי היפני, וגמרתי אומר לקנות לו חוברת הנטאי – דהיינו, קומיקס פורנוגרפי. היתה לי חנות פורנוגרפיה ספרותית מול המלון, כך שהמשימה הוכיחה את עצמה כקלה משחשבתי. נכנסתי לחנות, בחרתי חוברת עבה עם ציור של יפנית לבושה למחצה בתור עמוד שער, שילמתי ויצאתי. אלא שבמלון, כשעיינתי בחוברת, גיליתי תגלית לא נעימה. חוקי הצנזורה ביפן רופפים מאד. אסור להראות את איברי המין המפורשים. אבל מותר להראות, למשל, ילדים מקיימים יחסי מין עם... עם כל דבר בערך. וחצי מהחוברת שקניתי עסקה בנושאים שהיו יכולים לזרוק אדם לכלא לכמה שנים טובות בכל מדינה עם חוקי צנזורה מתוקנים ומועצה להגנת הילד. זאת -=לא=- היתה חוברת שיכולתי להביא לארץ. אבל איך נפטרים ממנה? כבר הזכרתי שאין פחי אשפה ברחובות, ולא הצלחתי למצוא סמטה ריקה מספיק. שקלתי להשאיר את החוברת בפח של החדר שלי, אבל החלטתי שעדיף שלא לעשות זאת, כי הם יודעים את השם שלי ואני לא יודע עד כמה החוקים חמורים בנושא. בסוף החלטתי שאני אמצא פח ציבורי איפשהו ואשאיר את החוברת שם. אלא שעד לשדה התעופה לא הצלחתי למצוא פח כזה. בשדה התעופה כבר עמדתי מול המבדק הבטחוני, ואז לא היתה לי ברירה. נמלטתי לשירותים, הטמנתי את החוברת ליד האסלה וחזרתי למבדק הבטחוני בלב שקט. שעה אחת מאוחר יותר, בעודי מחכה לטיסה שלי, ראיתי את אחד השוטרים היפנים עובר עם החוברת שלי ומעיין בה תוך כדי הליכה. טוב לדעת שהנעמתי את היום לאדם אחר, לפחות.

[Biguy]

אחלה דיווח.
היה מאוד מעניין לקרוא אותו, השפה יפה מאוד והוא מלא ברגעי דרמה ומתח .
אני לא אתפלה אם אתה כותב מקצועי, ואתאכזב אם אתה לא עושה משהו עם צורת הכתיבה.
כל הכבוד על המקום, ותמשיך כך. (כנ"ל כל קבוצת ישראל).


גיא.

[sliver]

נשמע שמההתחלה לא היה לך סיכוי, עם כל המזל הרע הזה.
איזו טייגראיי? אדומה? כחולה? זהובה?

[ben]

דיווח מעניין. קצת מוזר היה לי להבין מדבריך שהיה נתק בינך לבין שאר המשלחת, כלומר, טסת לבד ולנת לבד וכאלה.
לגבי עניין הנבחרת, אני מסכים איתך בהחלט. לדעתי זה מעשה מאד לוזרי מצידם לפרוש מאליפות העולם בשביל side events, מגוחך אפילו. תוסיף לזה את בחירת הדקים שלהם...טוב, כנראה שיש אנשים בלי הרבה רוח ספורטיבית, רק חבל שהם מייצגים אותנו באליפות העולם. לגבי עניין המחלוקת עם אורי, מהיכרותי איתו יש לי רק דברים טובים להגיד עליו, וחבל שהוא נדפק בגלל אילון ואביתר, אבל אני חושב שהייתי נוהג באופן דומה, לפחות לגבי חלק מהסכום.

דבר אחרון, עניין המאץ'לוס לשחקן עם 8 רבג'רים נשמע לי כמובדיחה גרועה,ציפיתי ששחקן במצב הזה יקבל באן לכמה שנים טובות, ואשמחלשמוע חוות דעת של אחד השופטים בפורום לגבי העניין.

[gremlin]

רגע, למה לא היית ביחד עם איילון, אביתר ואורי ביפן כל הזמן,אלא רק בטורנירים?

[Antrax]

Decklist - Ravager Affinity:

4 Arcbound Ravager
4 Disciple of the Vault
4 Frogmite
4 Arcbound Worker
4 Arcbound Ravager
3 Whatever Hoverguard

3 Cranial Plating
...

וכולי. נראה לך שלא סביר שזה יקרה?

זה, וחברו 4 Disenchant במיין ו2 בסייד קורים המון, ולא ברור לי למה אתה חושב שיש כאן נסיון לרמות. בסבירות גבוהה אותו אדם עם 8 רבג'ר שיחק עם 4 בלבד במיין, אבל הרשימה מחייבת, והיא לא חוקית, בלהבלה, מטץ'לוס לפנים ותלמד לבדוק רשימות לפני שאתה מגיש אותן, אדיוט.

[Canopy Crawler]

אני אחסוך את כל השבחים על הדיווח כי זו לא פעם ראשונה שאני קורא דיווח שלך והוא תמיד כתוב מצוין וכל זה. כל הכבוד על ה4-2 בדראפט. בקשר לנבחרת-אמנם מה שאיילון ואביתר עשו באמת לא היה מעשה יפה במיוחד, אבל זה לא אומר שעכשיו אורי צריך לצאת מרושש. זה לא משנה עד כמה אורי חבר שלהם, הם החליטו לפרוש על דעת עצמם ולפי התגובה של איילון מסתמן שהם לא באמת האמינו שאתה תדפוק את אורי כי זה נראה להם, וגם לי, מוגזם.

דני.

[ben]

חשבתי שהבעייה היתה בדק ולא בדקליסט, כנראה שהניתוח שלך (זינגר) קצת יותר סביר.בכל זאת, אף אחדלא מספיק מטומטם כדי לשחק 8 רבג'רים בדק באליפות העולם, אני מקווה.

[OldSkoolMTG]

דיווח מעולה רועי, ממש נהניתי לקרוא.
שווה לשלוח אותך גם בשנה הבאה בשביל דיווחים כאלה!
יישר כוח!

[אילון]

דיווח מעניין. קצת מוזר היה לי להבין מדבריך שהיה נתק בינך לבין שאר המשלחת, כלומר, טסת לבד ולנת לבד וכאלה.
לגבי עניין הנבחרת, אני מסכים איתך בהחלט. לדעתי זה מעשה מאד לוזרי מצידם לפרוש מאליפות העולם בשביל side events, מגוחך אפילו. תוסיף לזה את בחירת הדקים שלהם...טוב, כנראה שיש אנשים בלי הרבה רוח ספורטיבית, רק חבל שהם מייצגים אותנו באליפות העולם. לגבי עניין המחלוקת עם אורי, מהיכרותי איתו יש לי רק דברים טובים להגיד עליו, וחבל שהוא נדפק בגלל אילון ואביתר, אבל אני חושב שהייתי נוהג באופן דומה, לפחות לגבי חלק מהסכום.

דבר אחרון, עניין המאץ'לוס לשחקן עם 8 רבג'רים נשמע לי כמובדיחה גרועה,ציפיתי ששחקן במצב הזה יקבל באן לכמה שנים טובות, ואשמחלשמוע חוות דעת של אחד השופטים בפורום לגבי העניין.

אם זה נשמע לך לוזרי אז זה בהחלט משדר את מה שאני...why did I take uri's and evyatar's stupid boros...damns me so much

[TrUnks]

דיווח מעניין. קצת מוזר היה לי להבין מדבריך שהיה נתק בינך לבין שאר המשלחת, כלומר, טסת לבד ולנת לבד וכאלה.
לגבי עניין הנבחרת, אני מסכים איתך בהחלט. לדעתי זה מעשה מאד לוזרי מצידם לפרוש מאליפות העולם בשביל side events, מגוחך אפילו. תוסיף לזה את בחירת הדקים שלהם...טוב, כנראה שיש אנשים בלי הרבה רוח ספורטיבית, רק חבל שהם מייצגים אותנו באליפות העולם. לגבי עניין המחלוקת עם אורי, מהיכרותי איתו יש לי רק דברים טובים להגיד עליו, וחבל שהוא נדפק בגלל אילון ואביתר, אבל אני חושב שהייתי נוהג באופן דומה, לפחות לגבי חלק מהסכום.

דבר אחרון, עניין המאץ'לוס לשחקן עם 8 רבג'רים נשמע לי כמובדיחה גרועה,ציפיתי ששחקן במצב הזה יקבל באן לכמה שנים טובות, ואשמחלשמוע חוות דעת של אחד השופטים בפורום לגבי העניין.

אם זה נשמע לך לוזרי אז זה בהחלט משדר את מה שאני...why did I take uri's and evyatar's stupid boros...damns me so much

hehe
roey i think that this ocasion with the money is ridicoules only cause they didnt wanna play in team draft so u do this? i think its very childlesh act

[Clayman]

דיווח ממש טוב....
ממש נהניתי לקרוא...

[TrUnks]

ahh btw nice report even though i think that all that blabering in the biggening was מיותר

[ziv]

נהנתי מהדיווח מאוד
לא נורא יש לנו תמיד אפשרות לשפר בשנה הבאה

נ.ב
אני מנתניה

[Orb]

לא הייתי נוהג כמו אביתר ואילון בקשר ל-team draft והייתי משחק עד הסוף, אבל אני לא רואה שום קשר בין זה לבין לא לשלם לאורי. נשמע לי כמו תאוות בצע ונקמנות שמופנית כלפי מישהו שאין לו קשר למה שנעשה.

אור.