בנוסף לכך ברגע שיש מדינה אחת שהיא מדינת כל אזרחיה אנשים יפסיקו להסתכל על עצמם כערבים או יהודים, אלא יסתכלו על עצמם כפלסטינאים
אני לא חושב שההנחה הזו ריאלית. תסתכל על כל מדינה שיש בה מיעוטים או אוכלוסיות שונות, ותראה שכמעט תמיד יש סכסוכים שלרוב אפילו מגיעים לשפיכות דמים בין הקבוצות.
ברגע שאתה מקים מדינה שלא חורתת על דגלה רעיון גזעני ומנקר כמו הציונות אין סיבה שהעמים לא יוכלו לחיות בשלום
ודאי שיש בעייה. יש תאוריה שנקראת תאורית הקונפליקט הריאלי, או קונפליקט בגין משאבים, והיא גורסת שקבוצות שונות תמיד יריבו על משאבים, על אחת כמה וכמה כאן, במדינה קטנה שלא יכולה באמת להכיל 12-15 מיליון איש (יהודים+פלסטינאים+פליטים) בלי שרבים יקופחו לעומת מה שהיה להם פעם או מה שהיו רוצים שיהיה להם.
מה שכן, עם כל הקשיים שבפתרון הזה העמים בטוח יחיו יותר בשלום ממה שהם חיים עכשיו.
אולי, השאלה היא יותר האם הם יחיו יותר בשלום מאשר בפתרון של 2 מדינות ל-2 עמים (שאני מאמין בו).
לגבי שאר המקומות, יתכן שניתן יהיה ליישב פליטים במקור קרוב לאדמתם המקורית ושאר פתרונות יצירתיים
כן ולא. אין ספק שלא צריך להחליט מראש על כל הפרטים הקטנים. עם זאת, יש לדעתי מאות אלפים ואף יותר פליטים שגרו בערים (ת"א, חיפה, ירושלים) ואין אפשרות עבורם לחזור לבתיהם. שלב זאת עם כך שרובם (לפחות ממה שאני שמעתי) מצהירים שהם רוצים לחזור לבתיהם הישנים (תסמונת הסבא ששומר את המפתח לביתו הישן ביפו) ויתכן והפתרון לא ריאלי מראשיתו.
חבל לי על בנוני וorb שמודעים לעוול שהמדינה הזאת עושה אבל כאילו מרימים ידיים אומרים שאין מה לעשות ומתגייסים
אני מעריך את האמפתיה, אבל מאחר והפתרון שאני מאמין בו אינו ביטול המדינה אלא הקמת מדינה נוספת עבור הפלסטינים, אין שום סיבה שלא אתגייס לארגון המגן בעיניי על מדינה שאני מאמין בקיומה ובהמשכו העתידי.
אנטרקס, לגבי זה שאתה קוטל את האופציה שתמיר מציע לקיומו של דיסוננס קוגניטיבי, אני לא מסכים עם הפסילה של זה על הסף. אני לא יודע לגביך, אבל בהחלט קיימת האפשרות שיש לא מעט אנשים שלא מסוגלים להסכים עם היותו של הצבא לא מוסרי ולכן מתאימים את דעתם, בניגוד לידע שברשותם. זאת שוב כמובן לא קשור לעמדתי שהיא שהצבא הוא כן מוסרי.
אבל קשה לי להאמין שבתרבות עתיקה ומגוונת כמו האיסלאם לאף אחד אין מקום לפלשתינאים
למרות שקשה לך להאמין, זו המציאות. בכל מקום שהם הגיעו אליו הם נתקלו ביחס עוין ובאלימות, למשל ספטמבר השחור בירדן.
תמיר, לגבי חיסולים ממוקדים, אני רואה את המצב שאנו נמצאים בו כמצב מלחמה, ובמלחמה לא צריך משפט לפני שהורגים מישהו. אם מישהו מחזיק רימון שהוא עומד לזרוק אתה תירה בו, וזו ההקבלה הנכונה בעיניי לחיסולים ממוקדים. ואם אתה בא לומר שמחסלים גם כל מיני חבר'ה שלא עמדו לזרוק רימון או לבצע פיגוע, אז להורות לבצע פיגוע או לבנות מטען חבלה לטובת זה זה מספיק קרוב בעיניי.
אתה טוען שצה"ל לא משתמש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי? לא מוליך אותם באיומים ומבקש מהם לדפוק על דלתות שכניהם?
איזה ברירה יש לו כאשר המבוקשים מתחבאים בבתים ומסכנים בכך את כל הסובבים אותם.
רבות מהפגיעות באזרחים חפים שצה"ל חוטא בהן הן פועל יוצא של האדישות הפלסטינית לחיי האדם והמוכנות של המפגעים לסכן את כל הסובבים אותם.