חצי חיים - מעוגל כלפי מעלה

BLcrazzy · שליחה על ידי **BLcrazzy** » 26/1/2010 , 0:20

חלק מתיאורי האירועים "שופצו" אך מדובר בסיפור אמיתי.

-----------------------------------------------------------------------

יום שישי, טפטוף קל ירד במהלך היום. השמיים האפרוריים במהלך הצהרים רק נתנו תחושה יותר טובה לגבי הלילה שצפוי לנו. אני יושב אצל אורן בעלית הגג ובעוד שהוא משחיז בסלוטייפ את חרב הפיברגלס שלו, אני עובר על החוקים של הטלת קסמים במהלך קרב ומשנן את המיקום של נקודות חידוש המאנה שיהיו פזורות בסביבת מבצר אנטיפטרוס. יש רק שתי נקודות כך שזה לא לקח לי יותר מידי זמן ואני מתפנה לעזור לאורן בעיצוב של המגן האימתני שלו (קרטון +3). אחרי 20 דקות נשמעות טפיפות רגליים המנסות לעלות ממש בשקט במעלה המדרגות לעלית הגג, ענת הגיעה. היא תמיד מנסה להפתיע אותנו. לטענתה אנו עוסקים בפולחן אפל של הקרבת חתלתולים או סתם רואים סרטים כחולים לפני שהיא מגיעה. שקט. עוד שקט. לאחר דקה של שקט אני מסמן לאורן שיפתח לה את הדלת, אך הוא בוחר בגישה היותר מעודנת. הוא מתקרב לדלת, פותח אותה במהירות וצועק. רעש. הרבה רעש. שתי דקות של ויכוח מה חמור יותר - ניסיון לצוטט ולרגל או ניסיון מכוון לגרימת התקף לב שכמעט הצליח. לאחר שנרגעו הרוחות היא מתפנה להראות לנו את גלימת ההסתוות שהיא מצאה זרוקה בדוכן בת"א ואת צמד הפגיונות שלה.
שיחה וחזרה קצרה על החוקים ושיטת המשחק ואנו מתפנים לאכול ולראות טלוויזיה עד שיגיע הזמן לצאת. אח של אורן, הידוע בכינויו "נוני" (הערה:אף פעם אל תתן לחברה שלך לקרוא לך בשם החיבה כשאחיך הקטן והחברים שלו נמצאים לידך), מסיע אותנו למבצר אנטיפטרוס. מפגש עם המארגנים, חזרה על החוקים ונקודות ההתמצאות ואנו מובלים ל"פונדק האריה המסריח". השם של הפונדק היה אחר כמובן אבל כולנו החלטנו שזהו השם שיותר מתאים לו. ענת נכנסה לדמות שלה מהר מאוד וכבר הצליחה לגנוב ממישהו את המחרוזת והצמיד שסבתא-רבה שלו הכינה לו במיוחד משאריות הספגטי של שלשום ושהוא לא מוכן לעזוב את הבית בלעדיהם. סיכמנו איתנו שאם הוא יעזור לנו לאתר את אוצר גיליונות "לאישה: ספיישל בגדי ים" האבודים, אנחנו נחזיר לו אותם. אורן נשבע בשם האל הקדוש שהוא רק הכיר היום שהוא ערב לכך. יצאנו לדרך, לפי החישובים שלי 2 לוחמים, קוסם (אני) וגנבת יספיקו לנו להתגבר על היריבים בהמשך (הערה: מי שעלה על הרעיון שלתת לבני דודים שלך שביסודי לשחק גובלינים צריך לזכות בפרס). את המשך ההרפתקה של אותו לילה אפשר לתמצת כך: מכות בכאילו, הרבה מכות בכאילו, מילים והברות משונות שעפות באוויר, עוד מכות בכאילו, אפקט מושקע ומרשים של כדור אש - סתם אש שבוקעת מהיד, אבל עדין מגניב, מארב טוב שיצא לפועל שנגרר לדיון: "הסתוות ויציאה מהסתוות - האם צריך להשמיע רעש מכוון או לא?" וכמובן מציאת גיליונות "לאישה: ספיישל בגדי ים". לא אנחנו מצאנו אותם. חזרנו הביתה לאחר 3-4 שעות של משחק. בוץ על הבגדים, פיברגלס שבור, מגן "שהלך לאיבוד" וזכה בשל כך למעמד של ארטיפקט (אני בטוח שאורן זרק אותו). נשארתי לישון אצל אורן. ענת שאלה אם היא תוכל להציץ מאחורי הדלת ואני הצעתי לה שפשוט תצטרף אבל היא וויתרה על הרעיון וציינה שסרטים כחולים מבזים את מעמד האישה ושגם ככה לא בא להתעורר "דביקה" בבוקר.
יום שבת. הולכים לענת לראות מרתון סרטים של מונטי פייטון וחוזרים הביתה.
יום ראשון. בחזרה לביה"ס. שעורי תנ"ך משעממים, ספרות כנ"ל, במתמטיקה הצלחתי להוכיח לאורן בעזרת אינדוקציה שגם השיעור הבא יהיה משעמם ושכדי כבר להבריז. לשעה השנייה של מתמטיקה כבר לא הגענו. בעודנו מגיעים לפרצה שליד ה"מחששה" קול שונה אך מוכר קורא לנו מאחור. אני מסתובב ואני רואה מולי את לוחם הספגטי מיום שישי. לאחר ציון של עובדות ברורות בסגנון של: "היי, זה אתם מיום שישי" ו "מה גם אתם לומדים פה?" אנו נפנים להיזכר בשמות שלנו.

ספויילר!!!
- קראו לו נדב, והוא האשם.

הוא ציין שגם הוא "יוצא מוקדם" מביה"ס והזמין אותנו לקפוץ אליו. למה לא, אמרנו. הגענו אליו הביתה ולאחר שהתוודענו לאוסף המגזינים שיש לו Dungeon, Wiz, Playboy וכו' שתינו קולה הוא הוציא חפיסת סיגריות קטנה. מיד קפצתי ואמרתי שאנחנו לא מעשנים כי Navadishi לא אוהב את זה (הערה: תמיד הייתי ידוע ביכולתי לקרוא את העתיד. הערה.2: אני גם יודע שככה בעצם navadishi מתכוון שיקראו לו). הוא צחק ואמר שזה רק קלפים ושאל אם אנחנו רוצים ללמוד משחק חדש. איך היינו תמימים. שחקנו עם הקלפים שהיו לו. פשוט ערבבנו הכל ביחד וחלקנו. זה היה נחמד ובררנו עוד כמה פרטים על הקלפים המוזרים האלה. יותר מאוחר באותו היום הלכנו כבר לסטימצקי וקנינו לכל אחד מאתנו starter - חבילה של 60 קלפים - 45 קלפים +15 אדמות וחוברת חוקים. במשך חודש שחקנו בצורה הכי מפגרת שאפשר, עם כל הקלפים וכל האדמות ביחד. atog קלף שבור ברמות!! בעיקר עם sol ring . "נשאר רק דיו ירוק במדפסת" היה האלוהים!! גם כי היית צריך נס כדי להטיל אותו וגם כי ברגע שהוא במשחק ניצחת. אני עד היום טוען שאם אתה מטיל regenerate על יצור של היריב ומשלם מאנה ירוק, אז היצור נהיה טאפ. לאחר חודש עלה לי רעיון מטורף!! ולאחר שבדקתי בחוברת חוקים כמה פעמים ולא מצאתי לזה איסור התחלתי לאסוף כמויות של banalish heros, drudge's skeletons black knight ו white knight . למפגש הבא הגעתי עם ההכרזה: היום אני לא מפסיד!! כבר אחרי הניצחון הראשון החברה התחילו לחשוד. לאחר הניצחון השני הם כבר יצאו בהכרזה שזה לא חוקי ושזה לא הוגן ושאסור ככה לשחק ושאני רמאי ושאפילו בתורה כתוב שאסור לשחק ככה ושבכלל אני גם אשם לכך שהיה היום בוחן פתע בפיזיקה. אז אחרי 10 דקות של האשמות הם פנו לבדוק את החוקים. חצי שעה עברה, שבמהלכה כל אחד הוציא את חוברת החוקים שלו וקרא אותה פעמיים תוך כדי הפניות לכל מיני עמודים ואפילו הפניה ל pretzel rule . לבסוף הם השתכנעו אבל הכריעו שאסור לי לשחק יותר היום עם החבילה שחור/לבן crusade + bad moon שלי . מאותו יום כבר שחקנו רגיל. כך עברו להן שנות התיכון. במהלך הזמן הזה לא עשינו אפילו דראפט אחד (לא ידענו שאפשר) ולא השתתפנו באף פרי-ריליס (לא ידענו שיש כזה דבר). היינו רק בטורניר אחד (בבית אמריקה) ובו למדנו שיש T1 ו T2 ושהחבילות שלנו לא מתאימות לטורניר. אחרי שהתעקשנו ואחרי שהם ראו שהחבילות שלנו מפגרות הם הסכימו שנשתתף ולא גבו מאיתנו כסף. במהלך הטורניר הנ"ל ניסו ללמד אותנו מה זה דראפט ולמה כדאי לפתוח בוסטרים במהלך דראפט אבל לא ממש השתכנענו - "לפתוח בוסטר, לקחת קלף אחד ולהעביר את הקלפים?! זו רמאות, עובדים עלינו". כך נשארנו רק אני ועוד 4 חברים משחקים את המשחק לבד בעצמנו. הכרנו עוד אנשים במהלך הזמן אבל גם הם שחקו אתנו רק במסגרת הקז'ואל שלנו - קונים בוסטרים, פותחים בוסטרים, מחליפים קלפים - משחקים. מאוד נהנו מזה. אח.. התמימות - לא היה לנו אינטרנט מהיר שיכל ללמד אותנו מה קורה. את חשבון ה dial-up החינמי שהיה לנוני מהעבודה ניצלנו להורדת משחקים ופורנו מה BBS. כן, ענת צדקה זה מה שהינו עושים כשהיא לא נמצאת. היינו מתרגשים כל פעם מחדש שהיינו מחליפים tundra עבור ערימה של 20 קלפים!! "תראה!! הוא הביא לי את כל אלה תמורת אדמה! - איזה מוץ!" (mooch - "עשיקה" בתרגום חופשי). כמובן שאחרי כמה זמן הבנו שאנו בעצם הנובים, אבל לא היה לנו אכפת. עד היום אני זוכר איך סוס-בלהות התעופף באוויר, מוכן למכת המחץ, רק בשביל להתנגש בקיר של מים מפומפם שקיבל תעופה ע"י jump שחבר שלי הטיל במהלך לילה של משחקי ענק דו-ראשי, שערכנו בליל קיץ אפל בחצר אצל אורן. או איך היינו מעלים קורבן את אחד מהילדים ששיחקו איתנו לאל החטיפים. הפולחן היה כיפי ומאוד משעשע. היינו מכניסים בכוח את אחד הילדים לתוך הארון בחדר של אורן ונועלים. בזמן שהוא צועק ומנסה לפרוץ את הדלת מבפנים, אנו היינו מזמרים מזמורים שטניים בסגנון של "דורי מת". כשנסיונות הפריצה של הקורבן היו חזקים, ניתן היה לראות שאל החטיפים מרוצה מהפולחן, כי אז החטיפים שהיו בראש הארון החלו ליפול עלינו. לאחר שאל החטיפים הפסיק להמטיר עלינו חטיפים, היינו משחררים את הקורבן, נוזפים בו על כך שהוא לא היה קורבן איכותי ומאשימים אותו ביבול החטיפים הדל. אחר כך היינו משחקים - אלה היו הימים הטובים!!

הצבא הגיע. המשחק הופסק. אחד החברים שלי, אבירם, ניסה להמשיך לשחק ואפילו זכה מקום ראשון בפרי-ריליס של stronghold . הפרס היה 52 בוסטרים!! אותם כמובן פתחנו אחד אחד במשך כמה שבועות. אחרי הצבא המשכתי לשחק במשקי פנטזיה שונים אך בעיקר במחשב. DIABLO!!!! אויבי המושבע לא נתן לי מנוח. עבודה. יום אחד אבירם אמר לי שיש גרסה ממוחשבת למשחק שהיינו משחקים פעם ושכרגע היא בבטא. הוא התקין את המשחק על המחשב שלו והזמין אותי לשחק. היינו מחכים כל שבוע שיהיה ניתן להזמין בוסטרים מהחנות, אותם כמובן פתחנו מיד והתחלנו להרכיב חבילות (הערה: הצליל של פתיחת הבוסטרים ב MODO ממכרת כמו ב RL). הבטא נגמר. הפסקנו עם המג'יק שוב. החברה אמרו: "לשלם על תמונות של קלפים במחשב?! מה אנחנו פרייארים? - עזוב, זה לא יתפוס". PS2 - tekken הפך להיות המרכז של הפעילות. ירידה לבאר-שבע ללימודי הנדסה גרעינית. המפגשים השבועיים שלנו השתנו. היינו יוצאים לפאבים עם ידידות/חברות בימי חמישי. רואים סרטים בימי שישי. עושים פיקניקים בשבתות. השעמום. החיים הרגישו אפורים וחסרי טעם - משהו היה חסר. שיחת טלפון באמצע השבוע. אבירם על הקו. לאחר דברי נימוס - "מה קורה, גבר?" "איך הולך?" "הכל טוב?" "אז מה...?" "מה איתך?" "מה עם ההיא?" "וואלה." - הוא סיפר לי על כך שהוא ועוד חבר חושבים לחזור לשחק ב MTGO. הם עשו חישוב ומצאו שלעשות דראפט זה כמו ארוחה במקדונלד ושאחר כך אתה יכול לשחק עם הקלפים שקבלת בחינם. אחד הטיעונים התומכים שלו היה - "תראה, כשאנו נפגשים אנו יוצאים מהבית עם החברות או עושים פעילויות אחרות ואין לנו זמן לשחק כמו פעם. דרך MTGO נוכל לשחק ביחד תוך כדי שאנו מדברים במסנג'ר. לא צריך הרבה כסף בשביל זה". השתכנעתי. כך היינו משחקים במהלך ערבי השבוע ויוצאים בסופ"ש. התחלתי לסחור בקלפים שהייתי מרוויח בדראפטים. התקופה היפה - בלי הבוטים. הצלחתי להרוויח כמה טיקטס והתחלתי לגלגל מחזורים גדולים של 5!! טיקטס רווח בשבוע. במהלך פעולות המסחר שלי בחדר ה auction שמתי לב לשם משתמש של אחד ה neers . קראו לו kabanist . זה שם מוזר לשחקן. קב"ניסט ?! יכול להיות שהוא ישראלי? - חשבתי לעצמי, תוך כדי לחיצה ימנית של העכבר על השם ובחירה ב information . הוא היה בקלאן של team israel. כמובן שהייתי חייב לשאול את הברור מאליו "are you from israel". התשובה היתה - כן. לאחר שיחה קצרה בזמן שהליסטר צובר הודעות מכירה הוא הפנה אותי לפורום mtgil.com ואמר שיש קהילה של שחקנים ושם הם מרימים את ראשם. הגעתי לפורום. זה היה בלילה של ה 2.2.2004 . הופתעתי לראות שיש עוד פעילות של המשחק בישראל. אני זוכר שהתסכלתי בחנויות של סטימצקי מדי פעם לראות אם עדין מוכרים בוסטרים ולא מצאתי. הנחתי שהמשחק גווע בארץ - כמו חיילי החורבן. המשכתי לדבר עם kabanist במג'יק אונליין וגיליתי להפתעתי שגם הוא לומד באקדמיה של שחור,ירוק כחול . הוא סיפר לי שהוא מארגן טורניר פרי-ריליס (darksteel) אצלו בדירה והסביר לי שזו הדרך הטובה ביותר עבור שחקן ותיק לחזור. כך הכרתי את בן - ידוע גם כ"בן-בן". שחקנו עם הקלפים הישנים שלנו - seasinger קלף שבור!! הכרנו גם את אריה, דני, אבירם-מן וכמובן את יבגני Johns , שעזר לי להיות משתמש מאומת. עזרתי קצת בארגון של טורנירים - מדהים איך שמדפסת ולפ-טופ מעניקים לך הנחה. היה כיף בבאר שבע. עזבתי את באר שבע ועברתי לגור באריאל עם החברה. הפסקתי בפרי-ריליס של betrayers of kamigawa . עם בן המשכתי להפגש מידי פעם. העיסוק שלי במג'יק נמשך רק ב MTGO וגם שם היתה הפסקה ממושכת לטובת WOW . הזמן עבר ובן-בן הציע לי להפגש שוב - הפעם בפרי-ריליס של time spiral . מאז אני ובן החלנו מנהג של להפגש לפחות אחת לשלושה חודשים בפרי-ריליס. אנו נפגשים וצוחקים על איך שאנו מפסידים ל"זאטוטים זבי-חוטם" ומתנחמים בכך שלפחות קמנו בבוקר ליד ציצים אמיתיים, דבר שה"ילדים" סביבנו רק חולמים לראות. זה כיף להגיע לפרי-ריליס, לראות שיש קהילה למשחק ולראות איך היא גדלה. המשחק הזה מלווה אותי כבר 16 שנה, מחצית מחיי. הוא סיפק לי חוויות רבות והוא ימשיך כך גם בעתיד. אני כבר רואה את עצמי מגיע עם ביתי הקטנה לפרי-ריליס של M20 ושנינו ביחד צוחקים על איך בן-בן הפסיד לה בסיבוב הראשון.

אני מקווה שאני אוכל למצוא את הפוסט הזה עוד 10 שנים כדי שאוכל ליצור לו סיפור המשך.

אפילוג-
עם ענת נותק הקשר כשהתגיסתי.
אורן נשוי ואין לו חיים כי אישתו לא מרשה לו.
אני, אבירם ושאר החברה ממשיכים להפגש קבוע. משחקים tekken , FIFA , עושים דראפטים ויוצאים לסרטים/פיקניקים עם הנשים.

תודה ללוחם הספגטי, נדב, שחשף אותי למשחק.
תודה למנהלת חנות סטימצקי ברה"ע שהסכימה שאתלה שלט עם פרטי לצורך מציאת שחקנים ברה"ע. כך הכרתי את אבירם.

------------------------------------------------------------------

מקווה שאין יותר מידי שגיאות כתיב ובעיות הגהה. האישה לוחצת עלי ללכת לישון.

Soul · שליחה על ידי **Soul** » 26/1/2010 , 0:56

אוקי... זה היה אחד הפוסטים היותר מדהימים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון, היה תענוג לקרוא (חוץ מכמה חלקים ספציפיים).

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 26/1/2010 , 2:28

blog it

SaintDevilS · שליחה על ידי **SaintDevilS** » 26/1/2010 , 11:33

חח מעולה!!

מאוד אהבתי!

TheCheat · שליחה על ידי **TheCheat** » 26/1/2010 , 11:47

אכן פוסט משעשע ביותר! אשמח לקרוא עוד

konortov · שליחה על ידי **konortov** » 26/1/2010 , 12:13

קראתי הכל נהנתי

אוריאל · 26/1/2010 , 13:23

יפה...

nurielyap · שליחה על ידי **nurielyap** » 26/1/2010 , 13:28

גדול אחי,אתה חייב להמשיך.

Yoav · שליחה על ידי **Yoav** » 26/1/2010 , 15:26

החזיר אותי כמה שנים אחורה. אהבתי לקרוא

Shali · שליחה על ידי **Shali** » 26/1/2010 , 17:28

כנ"ל אצלי. כנראה שחוויות הנעורים של כל החנונים די דומות סה"כ.

Osbron · שליחה על ידי **Osbron** » 26/1/2010 , 17:40

יפה מאוד אלירן..
חח שכחת לספר על חוג המבוכים הדרקונים של מחוננים (או בעברית נורמלית- חנונים) שבו לימדת אותי לשחק...

היו זמנים.
עידו.

שליחה על ידי **Navidshi** » 26/1/2010 , 18:38

My user-name is Navidshi and I approve of this reminiscence

YO!ded · שליחה על ידי **YO!ded** » 26/1/2010 , 20:22

סיפור נחמד

מעניין אם עוד כמה (הרבה) שנים גם לי יהיה כזה (בראשי אם לא פה בפורום)...

123321 · שליחה על ידי **123321** » 26/1/2010 , 22:37

יפה מאוד. קראתי ונהניתי.

"ציצים אמיתיים..."

שליחה על ידי **kabanist** » 28/1/2010 , 23:52

היה ממש כיף לקרוא.
האמת שזה מאוד עצוב, אבל אני לא באמת זוכר איך התחלתי לשחק מג'יק.
אני זוכר שראיתי אנשים משחקים בסנטר וזה סיקרן אותי אז קניתי בוסטר של judgement, מעבר לזה שהציורים היו יפים לא כל כך ידעתי מה לעזאזל עושים איתו. הוא שכב איזה שנתיים במגירה אני חושב.
בדרך שבאמת פרחה מזכרוני התגלגלתי למג'יק אונליין והתחלתי להתמכר לדרפטים, ואז לסחור בשביל לממן את הדרפטים, ואז לסחור בלי דרפטים בכלל. איפהשהוא בדרך גם הזמנתי קרטון עם מלא קלפים באיביי סתם שיהיו לי קלפים להרכיב מהם חבילות קרטון, הכרתי את החבר'ה שאירגנו מג'יק בבאר שבע וכמו שלירן אמר, אירחתי פרירליס בדירת 3 חדרים קטנה שאחד המיקומים לסיבובים הראשונים היה פשוט "בחדר המדרגות". שתי שותפות שלא הבינו מה לעזאזל קורה בדירה וגם כוכבי עבר במג'יק בישראל נכחו שם כמו יבגני ושפר.
היום מג'אנקי רציני של דרפטים אונליין אני עושה בערך דראפט בחודשיים וגם הוא ברוב המקרים ממומן מהשאריות של האוסף, ונפגש עם לירן בפרירליסים שנוכל לקטר יחד על זה שלמרות שנים של אימונים, ילדים עדיין מנצחים אותנו (בגלל פול רע כמובן, תמיד בגלל הפול).
דרך אגב, קלאן BGU היה ונשאר קלאן מעפן של חבורת נובים ושחקן אחד טוב שהתחביב שלו הוא לשים אווטאר חינמי ולהתחזות למישהו שלא מבין כלום כדי לעשוק שחקנים שבאמת לא מבינים כלום. בקיצור, מוצ'.
עשית לי חשק לפרסם פה משהו, חפשו אותו בקשקשת.

Cheni · שליחה על ידי **Cheni** » 12/2/2010 , 1:04

פשוט ענק...
היה ממש תענוג לקרוא =)