Death is Only the Beginning - פאנפיקשן של הארי פוטר (בעברית)

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 24/10/2011 , 19:46

רואה?

פרק רביעי
הדלת נסגרה מאחוריהם, ואיתה גם עומעמו נהימות הזומבים לחלוטין. אם רצית שחדר הנחיצות יהיה אקוסטי, הוא נהיה כזה.
הפעם חדר הנחיצות היה מעוצב כמו בקתה, עם קורות עץ והכל, וכלל דרגש שינה נוח לכל תלמיד, וכן שולחן עם ספות וכורסאות מזמינות סביבו. כולם התיישבו, מתנשפים.
"אני לא מאמינה שזה קורה," אמרה תלמידת שנה שלישית אחת, בוכה. חברתה נחמה אותה במילים ובטפיחות.
"מה אנחנו הולכים לעשות?" שאל תלמיד שישית מהפלפאף.
"איך אנחנו הולכים לצאת מפה?" שאל תלמיד חמישית מרייבנקלו.
"אני חושבת," אמרה הרמיוני. "אני חושבת שהטירה תמשיך להיות נעולה כל עוד הנגע נמצא בתוכה."
"מה את אומרת?" שאל רון.
"זה לא ברור?" התערבה ג'יני. "לא נוכל לצאת מפה עד שכל הזומבים ימותו."
"אבל חייב להיות משהו!" התעקש רון. "רשת הפלו, מפתח מעבר, מטאטא, ת'סטרל, חייב להיות-"
"לא יהיה." אמר הארי. עכשיו הכל נראה לו ברור כשמש. "אנחנו חייבים לטפל בזה."
"מה אתה מציע?" שאל נוויל.
"קודם כל אנחנו צריכים דרך יותר יעילה לטפל ביצורים האלה."
רון הסתכל בעצב על החרב שתי-ידיים שלו.
"הי, תסתכלו!" היה זה אחד התלמידים. "על השולחן!"
נראה שחדר הנחיצות החליט להציע הצעות. הם הרי בקשו ממנו כלי נשק. על השולחן היו אקדחי 9 מ"מ, מאגנומים, תתי-מקלע ושוטגאנים. רון הרים רובה אחד בהתלהבות.
"לא," אמר הארי. "זה לא מה שאנחנו צריכים."
רון הביט בעצב על ידיו הריקות כשכל הרובים נעלמו.
על השולחן הופיעו חרבות קטאנה יפניות. כמה אנשים בחדר שרקו בהתלהבות.
"זה שיפור," אמר הארי. "שכל אחד יקח אחת."
השמחה חזרה לפניו של רון.
"אבל אנחנו עדיין צריכים משהו לטווח רחוק," המשיך הארי. "זה מסוכן מדי להתעמת איתם מקרוב. אם אין ברירה החרב תוכל להציל את חיינו, אבל זה סיכון שאני מעדיף שלא ניקח אם לא נהיה חייבים."
עכשיו כבר כולם הביטו בציפייה דרוכה על השולחן לראות מה חדר הנחיצות ינפיק להם הפעם.
מסורים חשמליים ולהביורים.
"לא," אמר הארי כמעט מיד. "הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה נשק קולני כמו מסור חשמלי שימשוך אלינו כל זומבי בטירה. ואם יש דבר שאנחנו צריכים עוד פחות זה שהטירה תעלה באש."
השולחן התרוקן. כמה שניות של דומיה ועל השולחן הופיעו רימונים ומשגרים של טילי כתף.
"בשום פנים ואופן," אמר הארי.
חצים וקשתות.
"לא."
פטישי וגרזני הטלה.
"לא."
עכשיו כבר התחיל לעבור יותר ויותר זמן בין כל הופעה של נשקים. נראה שחדר הנחיצות היה אובד עצות.
אקדחי שוקר חשמליים.
"לא."
אקדחי חצי הרדמה.
"לא."
השולחן נשאר ריק כבר 15 דקות שלמות של שקט.
"יכול להיות שנגמרו לו הרעיו-" התחיל רון, אבל אז הופיע משהו חדש על השולחן.
הארי רכן לבדוק מה זה בדיוק. חיוך התפשט על פניו.
"מה זה?" שאלה הרמיוני.
"בדיוק מה שהיינו צריכים בלי לדעת שהיינו צריכים את זה."
"נו הארי," אמרה ג'יני. "אל תשאיר אותנו במתח."
הארי ענה.
"אקדחי 9 מ"מ עם תחמושת של כדורי זכוכית מלאים בחומצה."

24/10/2011 , 20:45

התחלת חלש (כי לדעתי ישר קפצת לאקשן, במקום למשוך קצת עם אקספוזיציה), המשכת נחמד, ונכון לעכשיו אתה פשוט מתדרדר.

לא ניכנס למכניקה ובליסטיקה של אקדחי 9 מ"מ לעומק, אבל כדורי זכוכית לא יעבדו (אלא אם המטרה שלך היא להרום את הקנה שלך).

זה לא כזה מעניין אם הפכת את "האיש הרע" שלך לבלתי מנוצח. למה לעשות אותם בצורה שאי אפשר להרוג אותם? גם בסרטים שאתה כל כך אוהב, אם מורידים להם את הראש הם מתים.

ברגע שבעצם ביטלת את היתרון של הגיבורים המוכרים שלך (קסם), אתה מספר סיפור שיכול להיות בכל מקום אחר ביקום, ואתה סתם משתמש בתפאורה שמישהו אחר בנה בלי להשתמש בה.

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 24/10/2011 , 20:48

אפשר להרוג אותם ע"י קטיעת גפיים. בדיוק כמו בDead Space.
ובקשר לאקדח: קסם.

אוריאל · 24/10/2011 , 22:09

למה שאינסנדיו לא יעבוד על מת? הוא עובד על דוממים.

אתה רץ בצורה מטורפת.

למה דווקא 3 גפיים?

איך הארי החליט את זה? ומה אם זה ברגע שיורדת יד? או ברגע שיורדים ראש, יד ורגל?

אם הם רוצים הם יכולים להשתמש בתמונה של אריאנה כדי להגיע לראש החזיר, למה זה לא עובד?

הסוף בינתיים בכלל לא משהו בלי קשר(באמת? רובים עם כדורי זכוכית וחומצה? חוץ מזה, למה חדר הנחיצות לא נתן להם את זה מראש? הוא יודע מה הם צריכים).

נקווה שישתפר.

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 24/10/2011 , 22:18

אוריאל כתב:למה שאינסנדיו לא יעבוד על מת? הוא עובד על דוממים. ה"נגע" הוא לא איזה וירוס הוא משהו. הוא נגע מכושף.

אתה רץ בצורה מטורפת. יש לי הרבה להספיק. ודי לחכימא ברמיזא.

למה דווקא 3 גפיים? אין טעם שזה יהיה כל ה4 כי גם ככה אי אפשר לתפקד רק עם 1.

איך הארי החליט את זה? ומה אם זה ברגע שיורדת יד? או ברגע שיורדים ראש, יד ורגל? היגיון. אם הזומבי יכול לחיות בלי ראש אז סביר שזה לא נכלל בספירה. אנחנו לא מדברים פה על יד או רגל, אנחנו מדברים על פאקינג ראש!

אם הם רוצים הם יכולים להשתמש בתמונה של אריאנה כדי להגיע לראש החזיר, למה זה לא עובד? שמע, זה לא שהמרכז למניעת מחלות סגר את הוגוורטס, וגם לא משרד הקסמים. זו הטירה עצמה החליטה לעשות את זה. יש בטירה הזאת כ"כ הרבה קסמים שלא בלתי סביר שהיא תרצה לנעול את עצמה כדי למנוע התפשטות. ומכיוון שחדר הנחיצות נמצא בתוך הטירה, הוא כפוף לה.

הסוף בינתיים בכלל לא משהו בלי קשר(באמת? רובים עם כדורי זכוכית וחומצה? חוץ מזה, למה חדר הנחיצות לא נתן להם את זה מראש? הוא יודע מה הם צריכים). חדר הנחיצות הוא לא אלוהים והוא גם לא כל-יודע.
נקווה שישתפר.

אוריאל · 24/10/2011 , 23:01

חפש בויקיפדיה קום הוק ארגו פרופטר הוק.

אני חושב שאם הוא שרד גם בלי רגליים אז גם הן לא נחשבות בספירה.

אולי זה רק אם מורידים יד? אולי רק יד מסוימת(ימין או שמאל)? אתה חייב להודות שיש פה איזו קפיצה למסקנות.

כמובן ניתן לטעון שאולי הארי טעה, אבל זה מצחיק שהרמיוני לא מתקנת את הכשל הלוגי שבבירור מופיע פה.

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 25/10/2011 , 0:12

שוב, היגיון. ככה גם גילו את זה בDead Space אגב. אני אומר היגיון כי אין שום סיבה הגיונית שקטיעת זרוע תהרוג זומבי. אם הוא יכול לשרוד בלי ראש אז נכון, הוא יכול לשרוד בלי זרוע, ובלי יד, אבל הוא לא יכול לשרוד עם פחות מ2 גפיים, כי גם אם הוא יישאר בחיים, מה יצא לו מזה? אי אפשר לתפקד עם פחות מ2 גפיים.

פרק חמישי
כדור אחד בפיקת הברך הפך אותה לחסרת תועלת. החומצה המיסה את עצם. כנ"ל כדור בעצם הבריח של הכתף. עוד כדור והתקבלה הריגה נקייה, בלי גדמי ידיים ורגליים בכל מקום. הם התפצלו וקבעו להיפגש מול דלת היציאה מהטירה אחרי שעה. תלמידים נשלחו לחדרי המועדון שלהם בשביל לחלק אקדחים ולהסביר מה עושים.
אחרי שעה היו באולם הכניסה הארי, רון, הרמיוני, ג'יני, נוויל, מחצית מהמורים וכ70 תלמידים.
"חדר המועדון של הפלפאף מוצף בזומבים," אמר תלמיד הפלפאף אחד.
"גם של רייבנקלו," אמרה לונה.
"גם של סלית'רין," אמר דראקו מאלפוי.
"וגם של גריפינדור," סיים הארי בעצב. "אבל לפחות המסדרונות והכיתות נקיות. בואו נתפצל שוב לטהר את חדרי המועדון שלנו וניפגש פה עוד שעה."
שעה מאוחר יותר כבר לא היו שם חצי מהמורים ו70 תלמידים. היו שם רבע מהמורים ו30 תלמידים.
קול של מנעול מסתובב נשמע. הדלת נפתחה.
"זה נגמר," אמר הארי בהקלה.
כולם נשלחו הביתה. כמו שזה היה נראה עכשיו הולכים לסגור את הוגוורטס לכמה שנים טובות.
הארי, רון, הרמיוני וג'יני ישבו בתא ברכבת. כשהיא עצרה הם יצאו מתחנת הרכבת דרך רציף 9 ושלושה רבעים.
התחנה היתה ריקה למעט דם שהיא מרוסס פה ושם.
"אוי לא," אמר רון. "אתם לא חושבים שזה איכשהו התפשט, נכון?"
הם רצו לרחוב למחזה של תוהו ובוהו מוחלט.
עשן עלה מחלונות שבורים של בניינים. מכוניות התנגשו זו בזו. אנשים רצו וצרחו ומעל לכל הרעש היה אפשר לשמוע את הנהמות של מאות זומבים.
"אבל איך?" שאל הארי בתדהמה.
"אין לי מושג," אמרה הרמיוני. "אבל זה לא הפעם הראשונה שזה קורה. זה קרה ב1347. כשקונפדרציית הקוסמים התכנסה כמה מאות שנים מאוחר יותר כדי להוריד את עולם הקוסמים למחתרת, הם הסתירו את מה שקרה באמת כמו שהם הסתירו את שאר יצורי הקסם. במקרה הזה הם גרמו לכולם לחשוב שמדובר ב'מגפה שחורה'. כמובן שהמוגלגים הפתיים קנו את זה. עכשיו זה קורה עוד פעם."
הארי לא יכל שלא לגחך על שוטרים שניסו להרוג זומבים על ידי ירייה בראש.
"כשלא יהיה יותר מקום בגיהינום..." אמר הארי בטון סרקסטי.
"על מה אתה מדבר?" שאלה הרמיוני.
"לא משנה. סתם איזה משפט ששמעתי מאיזה סרט שדאדלי ראה בחדר שלו..."
"מה אנחנו הולכים לעשות?" שאלה ג'יני.
"קודם אנחנו צריכים לבדוק אם המשפחות שלנו בטוחות," אמר רון.
"אני אבוא איתך," אמר הארי להרמיוני. "ג'יני תלך עם רון ואני לא רוצה שתלכי לבד. אני גם ככה לא הולך לבדוק על הדרסלים."
"תודה," אמרה הרמיוני. "שמרו על עצמכם," היא פנתה לרון ולג'יני. "אני והארי נבוא למחילה אחרי שנבדוק על ההורים שלי."
"בסדר," אמר רון. ואז הם התנשקו. "להתראות."

"זה כאן," אמרה הרמיוני להארי אחרי שעה וחצי של הליכה. הם הצליחו בינתיים לברוח מכל הזומבים שהיו בדרכם. כמובן שהאקדחים המיוחדים נשארו בהוגוורטס.
הדלת של הבית היתה פתוחה.
"אוי לא," אמרה הרמיוני ומיד רצה לבית.
"הרמיוני, חכי!" אמר הארי ורץ אחריה.
"אמא?" צעקה הרמיוני. "אבא? אתם כאן?"
לא היתה תשובה.
"אני בטוח שהם בסדר," אמר הארי אף שהוא ידע שאלו מילים ריקות. הוא סרק את הבית.
"איפה הם יכולים-" התחילה הרמיוני אבל אז השתתקה.
"מה?" שאל הארי.
הרמיוני מחתה זיעה ממצחה. "אני לא מאמינה ששכחתי! אבא ואמא אמרו לי לפני חודש שהם טסים לאוסטרליה לחודשיים! חכה אני אתקשר אליהם."

"אין קול חיוג," אמרה הרמיוני.
"זה בטח בגלל שכל הקווים תפוסים עכשיו כי כולם מנסים להתקשר," אמר הארי. "תדליקי טלוויזיה."
"-וחדשה שקיבלתי רק עכשיו," אמרה הקריינית בטלוויזיה. "אוסטרליה כמעט כולה נפלה למגפה. בצעד חסר תקדים החליטו ממשלת ארה"ב, רוסיה וסין להפציץ את אוסטרליה כדי למנוע מנגועים להתפשט משם. 9 פצצות אטום נשלחו לשם ומחקו אותה כליל. באנגליה-"
הטלוויזיה נכבתה.
"זה לא קורה," אמרה הרמיוני. היא ישבה עכשיו על הרצפה, נשענת על הקיר ומחבקת את ברכיה. היא שלפה משהו מכיסה. זה היה האקדח המיוחד.
"הרמיוני, מה את חושבת שאת עושה? למה לא אמרתי ששמרת אחד?"
אבל היא לא ענתה. במקום זאת היא הכניסה את האקדח לפיה.
"הרמיוני, לא!"
אבל זה היה מאוחר מדי. נשמע קול נפץ והרמיוני היתה שרועה על הרצפה, דם מותז על הקיר מאחוריה.
היא מתה.
מה שלא עצר אותה מלקום על רגליה ולהתנפל על הארי בנהמה. הארי החליק ותפס את האקדח. כדור אחד לכל פיקת ברך גרם להרמיוני לזחול בעזרת ידיה. ירייה נוספת השמיעה קליל ריקני. התחמושת נגמרה.
"בומברדה!" אמר הארי, מכוון את שרביטו על התקרה מעל הרמיוני. חתיכת אבן גדולה נפלה וקברה את הרמיוני מתחתיה. הארי רעד.

המחילה היתה מוצפת. כולם שם היו זומבים, אז הארי נעל אותם מבחוץ והעלה את המחילה באש.

העולם השתגע, חשב הארי עוד הוא מביט מקצה הצוק על הקרקעית מתחתיו. הוא קפץ, והנפילה ריסקה כל עצם בגופו.
בינתיים פצצות אטום ומימן שוגרו לכל נקודה בעולם. מי שאמר שיש לאנושות מספיק יכולת אטומית כדי להשמיד את העולם 40 פעם אולי הגזים, אבל פעם אחת בהחלט היתה אפשרית. אפילו אנשים בצוללות לא שרדו. אפילו האנשים בתחנת החלל הבינלאומית לא שרדו כשטיל גרעיני טועה התפוצץ באטמוספרה.
אף חיה גדולה ממקק לא שרדה, וגם אלו שרדו רק במקומות עמוקים מתחת לאדמה.
דווקא חלק מהזומבים שרדו, כי קרינה לא משפיעה עליהם. אבל התפרקו לבד אחרי 10 שנים.

100 מיליון שנה מאוחר יותר היו כבר חרקים בהרבה גדלים, אפילו בגודל של פילים.
מיליארד שנה מאוחר יותר כבר היה גזע של חרקים דמוי קופים.
מיליארד שנה נוספים והיה גזע שדומה מאוד לבני אדם, עם טכנולוגיה והכל. אבל מעט זמן אחר כך הירח סוף סוף השתחרר ממסלולו סביב כדור הארץ, מה שהפך את החיים על כדור הארץ בלתי אפשרים ל99.99% מהמינים. הפעם רק בקטריות שרדו.
3 מיליארד שנה מאוחר יותר הם כבר התפתחו למאות אלפי מינים, כולל בני אדם עם טכנולוגיה, אבל אז כבר השמש התחילה להתרחב והרגה את כולם.

כמובן, היו ביקום צורות חיים אחרות, חלקן מתקדמות מאוד. אבל שום טכנולוגיה בעולם לא הצילה אותן גוגול שנים מאוחר יותר (1 עם 100 אפסים), כשהאטומים מהם מורכב היקום פשוט פגו.

אבל 1 בחזקת 1000 שנים אחרי זה (1 עם 1000 אפסים) מפץ גדול חדש נוצר כתוצאה מתנודה קוואנטית.

הסוף.

חח עוד קשה לי להאמין שבאמת פרסמתי את זה.

25/10/2011 , 0:18

איך אתה כותב את השם שלך באנגלית? אני רוצה להמליץ עלייך לפרס נובל לספרות.

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 25/10/2011 , 0:25

גילוי נאות: כתבתי את הפרק נ"ל אחרי לקיחת כדור שינה.

אוריאל · 25/10/2011 , 0:41

איפה להתחיל? למה הארי נזכר בציטוט דווקא אז?

איפה הרמיוני נדבקה?

איך זה שהיום אף אחד לא מסוגל להתמודד עם דבר כזה אבל במאה ה14 הם הצליחו?

אני אפילו לא רוצה לגעת במה שכתבת שם בסוף שמבחינה מדעית רובו "אפילו לא שגוי".

האטומים פגו?

1 בחזקת 1000 זה 1, אתה חושב על 10 בחזקת 1000.

מפץ גדול חדש? בתוך היקום הקיים?

קראת מילה ממה שכתבת? באמת?

Arthas · שליחה על ידי **Arthas** » 25/10/2011 , 1:00

(אני עומד להתעלם מהפרק האחרון כי הוא פשוט מטומטם להחריד)
אין שום מתח בסיפור שלך. כל הז'אנר של סרטי זומבים מבוסס על זה שאנחנו לא יודעים מה יקרה בהמשך והאם הדמויות יחיו או לא. בסיפור שלך אין את זה כי אנחנו יודעים שכולם חיים בגלל מה שכתוב באפילוג של אוצרות המוות. הכתיבה שלך לא רעה ואני דווקא אוהב סיפורים קצרים שרצים מהר אז זה מתאים לי.

TheCheat · שליחה על ידי **TheCheat** » 25/10/2011 , 2:20

מזכיר לי את זה: -הורדתי את הקישור כי נזכרתי שיש שם תוכן לא מתאים לאתר-, בכל אופן מדובר בביקורת של Bennett The Sage מ-www.thatguywiththeglasses.com על Fanfiction הזוי "במקצת", מי שרוצה ימצא את זה.
לא צריך להקשיב לכל השעה בשביל להבין (אני לא שרדתי יותר מ-15 דקות)

אני לא מעריץ גדול של Fanfiction, אבל בסביבות גיל 9 הייתה לי אובססיה קלה למלך האריות וכן קראתי כמה, חלקם היו בסטנדרט מאוד גבוה שלצערי רחוק ממה שמוצג כאן, (לפי שאכפת - לחפש בגוגל Chronicles of the Pridelands) אבל הי, Practice makes Perfect

נערך

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 25/10/2011 , 13:34

אוריאל כתב:איפה להתחיל? למה הארי נזכר בציטוט דווקא אז?

איפה הרמיוני נדבקה?

איך זה שהיום אף אחד לא מסוגל להתמודד עם דבר כזה אבל במאה ה14 הם הצליחו?

אני אפילו לא רוצה לגעת במה שכתבת שם בסוף שמבחינה מדעית רובו "אפילו לא שגוי".

האטומים פגו?

1 בחזקת 1000 זה 1, אתה חושב על 10 בחזקת 1000.

מפץ גדול חדש? בתוך היקום הקיים?

קראת מילה ממה שכתבת? באמת?

http://www.exitmundi.nl/eternity.htm

אוריאל · 25/10/2011 , 14:52

קראתי רק את הפסקה הראשונה, וגוגול הוא לא הזמן שהיקום קיים, בעיקר כי לא כתוב שם שום קנה מידה, גוגול שנים? גוגול שניות? גוגול ננושניות? בכ"מ זה יותר גדול מההערכות הכי גדולות של הפיזיקאים.

זה נראה כאילו הבחור שכתב את זה הוא חרטטן מן המעלה הראשונה, אבל אתה מוזמן להאמין לכל דבר שאתה קורא באינטרנט..

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 25/10/2011 , 15:05

חחח לול שמעת על דבר שנקרא "הבנת הנקרא"? הטקסט מתחיל מנקודת הנחה שהזמן הנוכחי הוא גוגול שנים, והוא אפילו מסביר למה הוא מתכוון כדי שאנשים כמוך יוכלו להבין:

It’s the current age of the Universe, one billion billion billion billion billion billion billion billion billion billion times over

הייתי מציע לך להמשיך לקרוא את זה, אבל אם לא הבנת את הפסקה הראשונה אז קשה לי להאמין שתבין את השאר.

Tomer Cory · שליחה על ידי **Tomer Cory** » 25/10/2011 , 15:06

רציני ככה אתה גומר את הסיפור?