אני יוצא מדעתי

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 13/10/2009 , 21:16

טוב, טכנית כבר יצאתי מדעתי, אבל אתם יודעים למה אני מתכוון. כבר 3 שנים (3 שנים!) שאני יושב בבית מול המחשב ממתי שאני קם ב2 בצהריים עד שאני הולך לישון ב5 לפנות בוקר. כל יום אותו דבר. בלי שינוי. הכל סטטי. בלי התקדמות לשום מקום. אני לא יכול לעבוד בשום עבודה, בגלל שהעבודות היחידות שלו דורשות ניסיון זה מלצרות וטלמרקטינג/מכירה. מלצרות ניסיתי וזה כמעט הרג אותי (פיזית). את ה2 האחרות אין בכלל טעם לנסות כי עם החרדה החברתית שלי כל בנאדם שרק יסתכל עלי ואיך אני מדבר יעיף אותי בלי לחשוב פעמייםץ העבודות היחידות שהייתי יכול לעבוד בהן אלו עבודות שקשורות במחשבים, אבל בשביל זה צריך ניסיון, ובשביל ניסיון צריך ללמוד. וללמוד עולה כסף. הרבה כסף. ה2200 שקל שאני מקבל כל חודש מביטוח לאומי הולכים כולם לשכר דירה. לא נשאר לי שקל. אז אני במצב תקוע. Stalemate. אין לי שום דרך להתקדם לאנשהו. הכדורים היחידים שאני לוקח הם להתקפי פאניקה. כדורים אחרים, שאמורים לטפל בחרדה חברתית, פשוט לא משפיעים עלי, וכבר הפסקתי לספור כמה סוגים ניסיתי. שלא לדבר על זה שלפעמים דברים קטנים וחסרי חשיבות שקורים במחשב (למשל, אם משהו נתקע או אם מישהו בMWS לא יודע חוקים) גורמים לתסכול כ"כ עמוק שאני ממש צריך לרסן את עצמי כדי לא להרים את המסך של המחשב ולהטיח אותו בקיר. כמובן, יש גם את העניין שגם מול המחשב אני די משועמם; כל יום אני מקבל באן מפורום אחר ואף אחד לא מוכן או לא רוצה להקשיב שלא הכל באשמתי וזה שהם מרחיקים אותי רק מחמיר את הבעיות שלי. אבל למה שיהיה אכפת להם? אכפת להם רק מעצמם. תכל'ס הייתי מתאבד אבל אני יותר מדי פחדן בשביל זה. אני לא מסוגל לעשות כלום. אפילו כבר לחתוך את עצמי אני לא מסוגל. עד כדי כך אני פתטי. אני לא יודע אפילו למה אני כותב את זה כאן... אולי בגלל שאני כבר לא הולך לפסיכולוג ואני צריך לשפוך איפשהו.. וזה לא שאני לא רוצה, הקודם פשוט עזב, לפרטי אין לי כסף, ולוקח חודשים לחכות לאחד חינם שיתפנה.

נ.ב. אני יודע שיש לך רצון עז לערוך את ההודעה הזו מכל התוכן שלה, נווידשי, אבל כבר שאלתי על זה ואמרו לי שזה בסדר. אז תתאפק.

שליחה על ידי **Navidshi** » 13/10/2009 , 21:56

אני נוטה להאמין ששום מודרטור לא אמר לך "כן, אתה יכול לפרסם הודעה ולהתגרות ב-Navidshi", אז בבקשה, תמשיך להתגרות בי ותראה לאן זה מוביל אותך.

יובל · שליחה על ידי **יובל** » 14/10/2009 , 3:07

אתה צריך ליצור. והרבה.
לכתוב, לעצב, לצייר, להפיק, לערוך, לשזור, לתפור, להרכיב, לצלם, להלחין... וואטאבר. קח רעיון, תיישם אותו במדיום מסויים. אני יודע שאתה מסוגל (טוב, כל בן אדם מסוגל), ולראייה - כמה משחקי תפקידים שהרצת כאן בפורום, למשל. זה לא "תרופה" אבל זה מעסיק את המוח ועוזר להעביר את הזמן.

אני לא חושב שאתה צריך למצוא עבודה (ובטח שלא 'מלצרות' או 'טלמרקטינג' שאלו בדיוק 2 העבודות שהכי לא מתאימות בעולם לאנשים במצבך) כל עוד אתה במצב הזה, בייחוד שיש לך הכנסה קבועה בינתיים.
אני גם חושב שאין שום דבר רע בזה שאתה על המחשב כל היום מהצהריים, שוב, לפחות לא בתקופה הזאת. המחשב הוא עולם. והוא גם אחלה כלי לתקשר עם אנשים כשאתה נמצא במצב הזה.
מה שכן, אל תעצבן אנשים. אל תעליב אותם, אל תקרא להם בשמות. למרות שאתה בטח מרגיש הרבה פעמים את התחושה שאתה "שונא את כולם".
עוד משהו, אל תתרפס מולם על כמה שהחיים שלך חרא ושאתה בדכאון. לא שאישית זה מפריע לי, אבל מסתבר שרוב האנשים פשוט לא אוהבים לשמוע את זה משתי סיבות עיקריות: זה לא מספיק מעניין אותם (ברמת ההזדהות אישית), זה מדכא אותם והם מעדיפים לא להיות מדוכאים.
נראה לי גם שאתה בטח כבר מתחיל להרגיש עד כמה "לשפוך את הלב מול אנשים עד כמה שרע לך" לא באמת יוצר פתרונות מידיים לבעיה שלך ובמקסימום נותן לך הקלה רגעית של איזה 3 שניות בראש וזהו.

את כל הדברים האלה אני אומר ממקום של מישהו שמכיר את המצב והתחושות הללו מעברו האישי.

אני יודע שאתה מחכה ל'תרופת הקסמים' שתפתור הכול. אולי מילה, או משפט שמישהו יגיד לך ושיגרום להכול להתבהר פתאום (נטשתי בזמנו את הפסיכולוג שלי אחרי 2 מפגשים כשהבנתי שהוא לא הולך לתת לי שום תרופת קסם, אז לא ראיתי יותר טעם להמשיך איתו).

אני גם יודע שכל דבר שמישהו אומר לך מיד יוצר לך תגובה בראש של: "מה שהוא אמר לא באמת עוזר לי. אף אחד לא באמת מבין".
אני יודע שתחושת ה"מבוי הסתום" היא נוראית ואיומה (באמת, אין דבר יותר גרוע מזה בחיים). אני יודע שאת רוב הלילות אתה מעביר ב"פנטזיות" על דרכים לגרום לעצמך למות, ומדמיין כמה "נפלא" זה יהיה "לשים להכול סוף".

אני לא מאמין בפסיכיאטריה, אגב. אני חושב שכדורים ותרופות לא עוזרים אף פעם (ובעיקר הם מזיקים), אני יודע שכל הכדורים שאני ניסיתי בזמנו לא שינו שום דבר לטובה (ורק עשו נזקים).

יש רק "תרופה" אחת, עובדת, בדוקה ומוכחת (והיא לא למות), אבל אני יודע שאם אני אגיד לך מהי, אתה תתעצבן, תחשוב שהיא רחוקה ממך שנות אור, לא קשורה אליך, ושאין לך שום דרך להשיג אותה גם ככה. אז אני אפילו לא אדבר על זה כרגע.

במובן המאוד מופשט, כללי ופשטני של הדברים - אנשים נהיים "עצובים" מסיבה אחת ויחידה: כשהפער בין הציפיות שלהם ל"מה שקורה" סביבם הוא גדול מדי.

אני חושב שבסופו של דבר, אתה צריך להגדיר לעצמך "תפיסת עולם" אישית מוגדרת ומובנה (אבל לא משהו בסגנון של "כולם שונאים אותך"), להחליט ולהפנים, איך מבחינתך החיים האלה והעולם הזה עובדים (שוב, תנסה שזה יילך לכיוונים חיוביים) - ברגע שתתחיל למצוא כזאת - המציאות סביבך תשתנה לפי התפיסה הזאת. תקרא ספרים שאנשים שניסו להגדיר לעצמם תפיסת עולם כזו כתבו, מכל ספר (ובכלל, מכל מילה כתובה שאי פעם נכתבה) תיקח קצת ותראה אם זה מסתדר לך בראש. אבל, כשאתה עושה את זה, אל תשלול מיידית שום דבר שעובר דרכך, מפני שאם תעשה את זה, זה יהיה בצורת ביקורת שיפוטית שקשורה לתפיסות העולם הישנות שלך. תנסה לבטל את הביקורת, לבוא ממקום אובייקטיבי וריק, תנסה להיות פתוח להכול - אפילו לדת המסויימת שנטשת לפני כמה שנים. בכל דבר שנכתב אי פעם מסתתרת לפחות אמת קטנה אחת, שהיא חתיכה קטנה בפאזל של אמת (אישית שלך) גדולה יותר.

אני יודע שמה שכתבתי בפסקה הקודמת הוא מאוד מאוד מאוד קשה ויכול להיות שאפילו בלתי אפשרי מבחינתך כרגע, בשלב הזה.
הקטע הוא גם, שמן הסתם במצבך אתה חושב הרבה על "הם". שזה, כל האנשים בעולם שהם לא "אתה". מחשבות בסגנון של "אני" ו"הם" לעולם יילכו סחור סחור ואף-פעם אף-פעם בשום צורה שהיא לא יובילו לשום כלום.

שכח רגע מאחרים, אפילו שים עליהם זין. אל תפגע בהם או משהו, פשוט אל תראה אותם בתור מחסום, כי אתה צריך עוד לעבור הרבה שלבים של ריפוא עצמי והבנה של עצמך, שרק אחרי שתעבור אותם תוכל בכלל להתחיל לנסות "לצאת החוצה" ולהתחבר עם 'האחרים'.
אנשים אולי יגידו לך "אל תעשה ככה", "אל תעשה את זה" - אבל אם זה טוב לך ומוביל אותך למשהו חיובי - אז, כל עוד זה לא פוגע פיזית או מנטלית במישהו או בעצמך - תעשה את זה בכל זאת.
גם, עזוב אותך בינתיים מלחשוב על דברים כמו "עבודה" ו"לימודים", יש שכבה אחת מאוד בסיסית וחשובה הרבה לפני העניינים האלה שאתה צריך לטפל בה קודם, שברגע שהיא תטופל אז כל הנושאים של 'עבודה' וכו' יתחברו לך כבר לבד.

יש הרבה משלים ודימויים ל'חיים', אני יודע שבטח חשבת על הרבה מהם ואולי כבר הגעת לשלב שזה כבר מעצבן להמציא עוד דימויים ומשלים - כי אתה מגלה שגם זה לא ממש נותן לך פתרון. אבל בכ"ז, הנה עוד משל כזה: חללית שנמצאת באורביט סביב הירח. בחלק מהמסלול שלה היא תהיה ב"צד החשוך", המוסתר מאור השמש (The dark side of the moon) ובחלק מהמסלול היא תהייה בצד המואר.
החדשות הרעות הן שהמסע בצד החשוך עלול לקחת שנים על גבי שנים.
החדשות הטובות הן שהמסע בצד המואר עלול לקחת גם זמן זהה.

שזה מביא אותנו למימד הזמן. אני לא אגיד את המשפט הלעוס עד דק "הזמן הוא המרפא הכי טוב", או משהו כזה. תכל'ס, זמן במצב שלך הוא בן זונה. אני יודע שאתה שונא אותו עד מוות והיית רוצה שהוא לא יהיה קיים. כי השניות והדקות מכאיבות. אבל בסופו של דבר וברבות הימים - אתה והוא תהפכו בסוף דווקא לחברים טובים וכשזה יקרה - כשבמקום לרצות לקפל כל שנייה ביד שלך, למחוץ אותה ולנפץ אותה - במקום זה תרצה לקחת אותה, להקפיא אותה ולנצור אותה לנצח, כשזה יקרה - אז תדע שהתחלת את המסע בצד המואר של הירח.

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 14/10/2009 , 3:13

תודה על התגובה הארוכה, ואני באמת מאמין שאף אחד לא באמת מבין אותי מהסיבה הפשוטה שאפילו אני לא מבין את עצמי. רק משהו אחד...
"יש רק "תרופה" אחת, עובדת, בדוקה ומוכחת (והיא לא למות), אבל אני יודע שאם אני אגיד לך מהי, אתה תתעצבן, תחשוב שהיא רחוקה ממך שנות אור, לא קשורה אליך, ושאין לך שום דרך להשיג אותה גם ככה. אז אני אפילו לא אדבר על זה כרגע."
אוקיי, עכשיו אתה מוכרח לדבר על זה.

Navidshi כתב:אני נוטה להאמין ששום מודרטור לא אמר לך "כן, אתה יכול לפרסם הודעה ולהתגרות ב-Navidshi", אז בבקשה, תמשיך להתגרות בי ותראה לאן זה מוביל אותך.

אתה באמת מאמין שזה מה שאני עושה? מתגרה בך? אין בך טיפת רגישות? קמצוף של אמפתיה? כנראה שלא.

יובל · שליחה על ידי **יובל** » 14/10/2009 , 3:21

זה הדבר החמקמק הזה, הדבר הזה שאי אפשר בדיוק להבין מהו, בטח שלא לפני שחווים אותו, אבל גם לא במהלכו או אחריו.
הדבר שהוא בדיוק ההופכין לכל מה שרע ובלתי נסבל.
המילה הזאת שמתחילה ב-א', נגמרת ב-ה' ובאמצע יש היי ובית
קיצ'י, אבל - נכון.

Kroen · שליחה על ידי **Kroen** » 14/10/2009 , 3:23

אוי, נו באמת. איו דבר כזה אהבה, בדיוק כמו שאין דבר כזה אלוהים וסנטה קלאוס.

יובל · שליחה על ידי **יובל** » 14/10/2009 , 4:43

נכון.
בתוך מערכת המושגים הנוכחית שבנית לך בראש במהלך שנים כל אלה לא קיימים.

אני יודע בוודאות מוחלטת שיש לך דמיון, למרות שמעולם לא ראיתי אותו ומעולם גם לא אוכל לראות אותו. אם תדמיין איש ירוק ואז תצייר את האיש הזה על דף ותראה לי אותו - אני אראה מניפסטציה של הדמיון שלך.

'דמיון' (של כל אחד) הוא מושג קונספטואלי, אחרים לא רואים אותו, רק מניפסטציה שלו.
כנ"ל לגבי מושגים כמו 'אלוהים', 'אהבה' וכו'.

כל אלה שייכים לסוג קיום שאפשר לקרוא לו "מטהפיזי" - קיום שהוא מאוד אישי וייחודי לכל אדם ואדם (ובעת ובעונה אחד אולי גם יכול להיות משותף לכמה או להרבה אנשים ביחד).

מה שאני חותר אליו הוא שאפשר להסתכל על כל דבר ופיסת "מידע" ומראש להגיד "לא. זה לא נכון", בהתבסס על מערכת ערכים, השגות וכו' שבנוייה בראשו של המתבונן. ואפשר גם לנקות את המערכת הזאת, לעשות לה ריסט מוחלט ואז להתבונן על פיסות ה"מידע" האלה. מה שיקרה אז זה שקליטת המידע לא תהיה כזאת שנשפטת לפי "כן. זה נכון", או "לא. זה לא נכון", ולמעשה הקליטה תהיה כזאת שלא נשפטת בכלל (בשאיפה) - אלא סוג של 'התבוננות' שכזאת.

לתינוק בן יומו אין במח הבדלה בין 'אסור' ו'מותר' עד לרגע שבו הוא מנסה להכניס את האצבע הקטנה שלו לשקע של חשמל ואימא שלו נותנת לו מכה קטנה על היד ואומרת לו "לא. אסור".

מערכת הערכים והתפיסות שלך כרגע מביאה לך סבל.
אתה צריך לשנות אותה. לעשות לה ריסט ולבנות אותה לאט מחדש.

נראה לי.

SaintDevilS · 14/10/2009 , 11:16

ניסית להתאשפז? כלומר, להיות תחת פיקוח 24 שעות? יכול להיות שזה יכול לעזור לך להוריד את החרדות שלך.
אתה לא יכול לבקש תמיכה מהמשפחה בעניין הכסף?

שליחה על ידי **sliver** » 14/10/2009 , 13:33

עד כמה שהתגובה של יובל היא לעניין, אני לא מאמין שיש כאן אנשים עם הכישורים והיכולת לסייע לך. עצתי היא שתנסה לפנות לסהר או ער"ן שמתמחים בעזרה לאנשים במצבך.

YO!ded · שליחה על ידי **YO!ded** » 14/10/2009 , 15:20

יש לי עצה בשבילך שאתה עשיו להתנגד אליה אבל אני בכל זאת אציג אותה בפניך:

אולי תנסה לבוא לאיזו תחרות מג'יק או משהו דומה שאתה יכול להתחבר אליו מצד אחד, ומצד שני אתה תפגוש שם אנשים שבסך הכל מכירים (או לפחות קרובים ללהכיר יותר מכל סביבה מקרית שתיקלע אליה) אותך. אני דיי משוכנע שאתה תוכל לעשות את זה ואתה אפילו לא חייב לאמר "אני קורואן מMTGIL",פשוט תבוא, תשתתף, תחווה חוויה מסוימת עם עוד אנשים כי נראה לי שהבדידות מכניסה אותך למעגל קסמים שגורם לך להיות עוד יותר מנותק, ומשום כך עוד יותר בודד וחוזר חלילה כך שהבעיות שלך רק הולכות ומחמירות (תקן אותי אם אני טועה).

אוריאל · 14/10/2009 , 23:04

וואו! לא ציפיתי לראות משהו כל כך עמוק וכנה בפורום, אני טיפה בשוק מהת'רד הזה.

בכל מקרה, אתה יכול לנסות באמת לקחת את אחד מתחומי העניין שיש לך באינטרנט ולנסות להכיר דרכו חברים בעולם הפיזי.

אתה יכול ללמוד הרבה מאוד דברים באינטרנט, ואני אמנם לא מתמצא בהרבה תחומים, אבל אני אדגים על תחום שאני מכיר ותשליך את זה על אחרים.

אם תיקח לדוג' את תחום המחשבים:

יש מספר רב של אתרים שמלמדים כל מיני נושאים הקשורים לתכנות, עיצוב גרפי, ואפילו סתם מתמטיקה(תגיע רשימה בסוף הפוסט) ברמה שלא נופלת מקורסים אקדמיים, ופורומים שיעניקו תמיכה בנושאים הללו, כך שאם תחליט ללמוד את הנושאים הנ"ל(והם יעניינו אותך), אתה גם תמצא משהו שיתפוס את עודף הזמן שיש לך(פשוט ללמוד), וגם תגיע למצב שבו אתה יודע את כל מה שאנשים שסיימו את התואר הראשון שלהם.
אז נכון, אמנם יהיה לך קצת קשה להתקבל לעבודה בלי התעודה של התואר עצמו, אבל תוכל לעשות קצת פרילנסינג במשך כמה זמן(שוב, תופס עודף זמן) ואז ללכת לנסות להתקבל לעבודה איפשהו(בתכל'ס ניסיון וידע הרבה יותר חשובים מתואר), וכך להוציא את עצמך מהמעגל.

כמובן שאם תחליט לא להתחיל לעבוד, גם סתם ללמוד כל יום דברים חדשים יכול להיות מעניין.

יותר מזה אין לי מה להציע לך כי בחיים לא הייתי במצבך.

רשימת אתרים ללימוד מחשבים:

http://www.underwar.co.il/default.asp
http://www.eitan.ac.il/
http://en.wikibooks.org/wiki/Main_Page
http://en.wikiversity.org/wiki/Wikiversity:Main_Page
פורומים למיניהם בכל רחבי הרשת.

רשימת מספר אתרים לפרילנסינג בתחום המחשבים:

https://www.eufreelance.com/
http://www.getafreelancer.com/

בהצלחה בשבירת השגרה.