PTQ Paris
כן...
אם תעברו בריפרוף על היומן שלי תמצאו בין המטלות הלימודיות והבחנים בערך אחד כזה בשבוע, לפחות ככה זה היה עד השבוע האחרון.
ביצעתי 13 טורנירי פי טי קיו פריז באון ליין מתוך ה15 האפשריים.
הרצון העז לנצח טורניר הוא לא משהו חדש לי ואני מתמלא באותו אנדרנלין גם באונליין, אבל הרצון לקחת חלק בטורנירי הסבב המקצועי זה משהו שנולד לו בטורינו, איטליה.
ב2006 אני ויובל (למי שלא מכיר: יובל שחף, ג'ינג'י, רופא, שחקן מבריק , השותף שלי לאוסף, מי שלימד אותי את המשחק והחבר הכי טוב שלי) החלטנו לטוס לחו"ל ולחוות בפעם הראשונה :
Grand Prix
יובל אומנם הספיק לשחק כבר בפרו טור כמה שנים לפני כן, ועוד לנצח את :
Kai Budde
אבל לי לפחות, זאת היתה הפעם הראשונה.
לטוס לחו"ל, למדינה שאף פעם לא היית בה, מקום שמלא בשלל אטרקציות תירותיות ובמקומות שקוראים עליהם בספרי הטיולים – ולשחק מג'יק. כן, זה יכול להשמע קצת קיצוני אבל אחרי שחוויתי את זה, כל טיסה לחו"ל למטרה אחרת נראת לי טיפשית. זאת היתה אחת החוויות. הכבוד שניתן לך כשחקן, רמת ההשקעה בפרטים הקטנים, רמת המשחק וכל הרצינות מסביב הפכו את הטורניר למשהו אחר (במיוחד ביחס לרמת הטורנירים בארץ באותה תקופה). אני זוכר שלקחתי איתי ספר טיולים על איטליה ואני ויובל ניסינו להספיק לראות כמה שיותר מקומות מומלצים, כשזכור לי במיוחד הקוליסאום, אני זוכר את עצמי עובר מאוטובוס לרכבת תחתית ואז הולך כמה קילומטרים ברגל ומגיע לאתר, מסתכל עליו ואומר: "זהו?" , זה היה כל העניין?, פתאום הכל היה נראה שולי ולא מרגש ביחס ללשבת על שולחן, עם מפות ירוקות ונעימות , ולנסות לנצח את היריב הגרמני שמולי.
למי שלא מזהה, מדובר בטובייס אנקה, אחד השחקנים הטובים בגרמניה וכיום אחד מצוות הדיווח של ויזארדס.
כמה תמונות נוספות לספיגת האווירה:
עמדת השיפוט:
רחבת הטורניר:
* זה יובל מהלך לו שם באמצע
אוליבייה רואל:
קצת קשה לראות, אבל הוא יושב לו שם מאחור, משחק מול המחומצן ההוא. זו היתה עמדה בה אפשר היה לשחק מול אחד מהמקצוענים.
אני מול יובל:
מבויים לחלוטין.
מאז, מאז זה זורם לי בורידים, להתחרות בטורניר בסבב המקצועי, הפרו טור. הפרו טור ידוע כשידרוג בכל הרמות מהגראנד פריקס, וכשהכסף קצר והלימודים משאירים אפס זמן פנוי – הסיבה היחידה שאני אתן לעצמי לטוס היא הזמנה ומימון טיסה לאחד הפרו טורים.
אז כן, 13 טורנירי פי טי קיו בהחלט מעלים את הסיכויים שלי להיות שם, הם אומנם מורידים את הסיכויים שלי לרוץ על הסמסטר בבטחה אבל גוד דאמט! כמה אפשר ללמוד?! וחוצמזה, זה באירופה! והתאריך מצויין לי, בדיוק אחרי המועדי א'.
וככה התחיל המירוץ שלי לפריז. או שלא.
בכל אחד מהפי טי קיום האלה היו בין 350 ל512 שחקנים, וכבר בחצי הדרך הבנתי שמעטים הפולים המאפשרים לך את הסיכויי לסיים עם הפסד אחד אחרי כל כך הרבה סיבובים, מלבד זאת, יש לשמור על רמות ריכוז גבוהות לאורך כל הטורניר המתיש הזה וכל שטות הכי קטנה עלולה למוטט את כל הסיכויים.
הפסד באחד מ2 הסיבובים הראשונים, למשל, היה מקטין את הסיכוי שלך להעפיל באופן משמעותי, במיוחד אם הדק שלך לא מהמטורפות, 2 הפסדים באחד מארבעת הסיבובים הראשונים היה כמעט בכל המקרים זורק אותך החוצה.
בכל אופן, רק בשביל להרטיב קצת את העינים, אלו 4 הדקים שהביאו אותי לתוצאות הטובות ביותר:
דק מס' 1:
דק מס' 2:
דק מס' 3:
דק מס' 4:
אני משאיר לכם לנחש מהי הדק שהביאה אותי הכי קרוב לטופ 8.
כן, בסופו של דבר לא הצלחתי לעשות טופ 8 באף אחד מהטורנירים, עשיתי טופ 16 פעמיים, טופ 32 ארבעה פעמים , טופ 64 פעמיים ובשאר עשיתי דרופ אחרי שאבד הסיכוי להעפיל.
קרוב, אבל עדיין מאוד מאוד רחוק.
בטורניר האונליין האחרון שעשיתי (למעשה האחרון שיכולתי לעשות), אני ויובל פתחנו חמ"ל אצלי בחדר העבודה, יובל הביא את הלפטופ שלו והחלטנו לנסות לעלות את הסיכויים בזה שנעזור אחד לשני במהלך הסיבובים והבניה. יאללה! לאסט צאנס!
ו.., יובל פותח פול מחורבן, אני פותח פול בינוני וכבר הלך המצברוח. אין חומר לטופ 8. אנחנו שואלים את איתי (וינקלר, שהיה שותף ללפחות מחצית מהניסיונות באונליין) מה איתו, איתי עונה לי בשליחת קובץ בסקייפ, קבלו את היצירה:
סקסית בטירוף.
כל כך רציתי להטיל את הררים האלה על הכולירות באונליין, במיוחד על אלה עם הדקים של ה:
3 x Arc Trail
כמה שהקלף הזה מעצבן.
בכל מקרה, איתי, כרגיל, רב עם השאפלר וקיבל לנדים בהקצבה מוגבלת.
אני, ביום מלא ביחסים טובים עם השאפלר, הצלחתי לתת 6-1 עם הדק, כש4 מהמאצ'ים נוצחו באמצעות:
Untamed Might
על אחד האינפקטים שלי.
ואז הפסדתי , וגם אני בחוץ.
זהו, עכשיו נשארה ההזדמנות האחרונה בהחלט. תל אביב, ישראל.
אני לא אשקר, היה לי קשה לישון בלילה שלפני, כל הלילה ניסיתי לפתור מצב לוח מסויים שקשור להגנה נגד יצור עם אינפקט, להגן או לחטוף? מה יש לו ביד?, וזה לא שזה היה משהו ברור, סתם באוויר, בלי משמעות כמעט. השתגעתי.
הדרום, שלאחרונה נאבק לשמור על מס' שחקנים נורמלי במפגשי הליגה, הצליח להוציא משלחת של 2 רכבים וכבר הייתי גאה.
פאסט פורוורד למתחם פריק בוייצמן. וואו, שמח לראות את כל הפרצופים הישנים שוב, שיערתי שנגרד את ה60 בטורניר וקצת התאכזבתי לגלות שלמרות שכל הדינוזאורים הגיעו, דווקא החדשים הדירו רגלם.
ישבתי לפתוח את הפול ליד עומרי ( טוביינה) ואורי (חורב) והיתה לי הרגשה שהולכים לעשות סוואפ עם מי שמולך, בעיקר בגלל שזה יעיל בזמן וכי עשו סיטינגס, אבל מה? אף אחד לא ישב מולי.
הפול שפתחתי סיפק חומר לא רע לדק אינפקט אבל לא יכולתי להתעלם מפרצי הייאוש של עומרי שהראה שפתח :
Koth
ואמר שזה אחד הפול העמוקים שראה. הוא לא אמר את זה פעם אחת או פעמיים, הוא למעשה זימר את זה קרוב לרבע שעה ולא יכולתי שלא לקוות להחליף מקומות עם אורי, אפילו שאלתי את עמית אם זה בסדר להחליף מקום עם אורי. אבל חורב כמובן קינטר זאת במהרה.
ואז עמית אמר בדיוק מה שציפיתי לשמוע: נא להחליף דקים עם מי שמולך. אוקיי, שמעתי את אורי צורח משמחה לשמאלי. "אבל עמית, מה אם אין אף אחד מולי?" ניסיתי את מזלי. רק אל תגיד תשאר עם הפול שלך, רק אל תגיד תשאר עם הפול שלך, רק אל.. – "אם אין אף אחד מולך, אז אתם כשלישיה תחליפו בינכם עם סיבוב השעון."
יש!!! אורי מילמל כמה שאני בן זונה ואני באמת הרגשתי פאקינג בן זונה, כל הנסיעה משדה בוקר לתל אביב (שעתיים) אני מזמזם בלב, רק תן לי פול נורמלי, רק פול נורמלי, חומר שאפשר לעבוד איתו.
כן. היה שם קוט. היה שם גם קרניפקס דימון, וגם ספייק שוט אלדר, וגם סקינרנדר, וגם פאקינג ארק טרייל, הדק בהחלט היתה טובה אבל קצת התאכזבתי מהפול. ציפיתי למשהו מהסרטים כשעומרי נתן כזה פרומו מבטיח. בכל אופן, לא יכולתי לבקש יותר, וזה בהחלט חומר שיכול להביא אותי לטופ 8 בארץ.
בסיבוב הראשון פגשתי את איתי, שותפי לפשעי האונליין.
במשחק הראשון שמרתי יד עוצמתית עם 2 לנדים, מיר, אמברסמיט, פיין סמיט ורימובלים אבל לא מצאתי לנד נוספת עד לתור השישי ( איתי חיסל את המיר בתור שהוא ירד) בו איתי כבר שלט לגמרי בלוח.
אוקיי, גם איתי פתח פול חזק, לא טוב, לא טוב עבורי, אני עובר על הסיידבורד ושוקל שינויי משמעותי ללבן שיגדיל לי את מס' היצורים, יתן לי קצת מעופפים וחוסמים נורמלים יותר מול מה שנראה כדק אגרסיבית במיוחד. הלכתי על זה. האפשרות לשינוי צבע בסייד בורד בהתאם לדק מולה אשחק הוחלט כבר בשלב הבניה כך שהקלפים היו כבר בפרוטקטורים וכל שנותר הוא להביא לנדים אחרות ולהחליף.
איתי מרים גבה ואנחנו מתחילים.
המשחק אומנם היה קרוב יותר מהראשון אבל גם הפעם התלכלכתי בשטויות עם המנה ואיתי הראה לי בדיוק כמה הדק שלו טובה.
לא טוב. להתחיל בהפסד זו בעיה. אני עובר שוב על הדק ומבין שזו היתה טעות לבצע את ההחלפה, הדק המקורית פשוט טובה יותר, ולא רק זה, אני באמת מרגיש שאני יכול לנצח את הכל מעכשיו. מאז ועד סוף הטורניר, לא שיניתי ללבן יותר.
פאסט פורוורד לסיבוב רביעי. אני כבר 3-1, עוד ניצחון אחד ואפשר לשקול תיקו.
אני בודק את הפיירינגס ורואה שאני מול מישהו בשם "מיכאל ברנע", אני ממלמל את השם בניסיון להיזכר מי זה בדיוק ולא מצליח, אוקיי. מישהו שאני לא מכיר זה כבר טוב. אני מסתכל שוב על הפרינגס ומגלה שלא קראתי את השם נכון, זה בכלל : "מיכל ברנע", בחורה, יכול להיות? אני לא זוכר שראיתי בחורה בטורניר. אני מסתכל על מס' השולחן ורואה שאכן בחורה יושבת שם ומערבבת.
אני נזכר שראיתי אותה בכמה טורנירים לאחרונה אבל עדיין היה לי את הרושם שהיא די חדשה בתחום. אני מתיישב מולה, די חושש, אני חייב להודות. היא ניצחה כבר 3 שחקנים והיא עומדת מולי לבין הטופ 8. רגע, אז זה אומר שהדק שלה ממש טובה? שיש לה פצצות בדק? שהיא שחקנית טובה יותר מהקרדיט הראשוני שאני נותן לה?
משחק ראשון:
יש לי את אחת הידיים הטובות ביותר שיכולתי לבקש, אני מוריד קוט תור שלישי, אמברסמיט וארטיפקט שהורג לה את המיר בתור רביעי... בקיצור, חלום. היא נתנה קרב מצויין, היא שיחקה ללא טעויות כלל. אין מה לומר, כבוד למיכל.
משחק שני:
היא מסתכלת על היד ואז לשמיים, ואז שוב ליד, ואכן, היא עושה מוליגן.
היא שולפת 6, מסתכלת על היד, פניה נופלים, והיא שוב מערבבת.
כאן זה בערך נגמר, היא שלפה 5, גם מהם היא לא היתה לגמרי מרוצה אבל החליטה לשמור והיד שלי בהחלט היתה מספקת כדי לסיים את זה במהירות.
יש!
אני מרים טלפון לגילת (חברה שלי), מבשר לה את החדשות והיא מבהירה לי שלא למהר לעשות תיקו לפני שאני בטוח שזה יכניס אותי פנימה, הסיבה שהיא אומרת את זה היא בעקבות טעות פאטלית שעשיתי באליפות הארץ האחרונה, בה עשיתי תיקו מיותר לחלוטין שללא ספק פגע לי בטורניר. אוקיי, לא לסגור תיקו לפני שאני בודק טוב שאני בפנים. אין בעיה.
מפרסמים את הסטנדינגס והפירינגס לסיבוב חמישי ואני רואה שאני ממוקם רביעי עם הטייברייקרס הכי טובים לחבר'ה עם ה12 נקודות, עם 2 אחוז גבוה יותר מזיו שהיה מתחתי, ולא רק זה, אני אמור לשחק עכשיו מול אסף שומר, הממוקם שלישי עם 13 נקודות וזיו ואורי חורב (שניהם עם 12, ושניהם עם טייברייקרס פחות טובים משלי) משחקים אחד מול השני.
אני בודק מה קורה עם השאר, אולפינר וניב שסגרו על תיקו בסיבוב הקודם צריכים ניצחון כדי להבטיח את מקומם בשמיניה, דני וניר קפלן חייבים לשחק בגלל הטייברייקרס הפנומנלים של ניר.
כן. אין ספק שאני בפנים אחרי תיקו.
" אסף, תיקו?"
"המממ... אבל אני אהיה מקום ראשון אם אנצח אותך"
". אסף, תיקו?"
"המממ... אבל..."
"עידו, תגיד לו שיעשה אותי כבר תיקו!"
"אסף, תעשה איתו תיקו"
"הממ.. אבל אתה נחמד?"
"ברור!"
"אוקיי. תיקו"
אני מודיע לזוהר. נרגע, ומתחיל להרגיש את העייפות של הלילה עם סיוטי האינפקט.
זה הזמן לקפה... וסוכר.
אני עולה למקדונלס לתדלק, חוזר, ובדיוק שומע את אור אומר:
"מקום 7, אביעד בן זקן!"
כן. כמובן.
כאן זה המקום לספר קצת על האסטרטגיה שלי לקראת הדראפט.
בשגרה, אני דואג לעשות לפחות דראפט 8-4 אחד ביום, בדרך כלל מ22:00 עד 01:00, כמו שאומרים, דראפט ולישון. גם כשהלימודים היו לוחצים השתדלתי לשמור על הנוהל כמעין ניקוי ראש מידי יום, הפעמים היחידות שוויתרתי על הדראפט היו כשבאמת היה לחוץ, או כשבאמת הייתי עייף.
כך שניסיון היה לי. ולא רק זה, בתקופה האחרונה פשוט לא הפסדתי, מתוך 15 דראפטים אחרונים הפסדתי רק 3, כאשר באחרים עשיתי ספליט או ניצחתי. דבר אחד היה לי ברור, הדק איתה אני מנצח את מרבית הדראפטים היא אינפקט.
בטופ 8 של פי טי קיו זה הכל או כלום. סיימת 4? נכשלת. סיימת 2? נכשלת. רק 3-0 יביא אותך לפריז.
שקלתי לעשות פורס לאינפקט. אני באופן כללי ממש לא חסיד של פורס בדראפטים, במיוחד לא בדראפטים של סקארס. לרוב באונליין אני מתאמץ מאוד לנסות לזהות אם האסטרטגיה פתוחה או לא ומשאיר את רוב האופציות בבוסטר הראשון. הסיכון בלהכריח אסטרטגיה מסויימת הוא כמובן שאתה עלול להשאר ללא חומר, או משום שאתה לא היחיד שחשב על כך או משום שהבוסטרים לא מספקים מספיק חומר, או שילוב כלשהו של שניהם. בכל אופן, הסיבה שבכלל שקלתי את זה היא בגלל ההכל או כלום, אתה אומנם לוקח סיכון שתמצא את עצמך עם שאריות מקומטות אבל אם תצליח, אתה מקבל את האסטרטגיה החזקה ביותר.
אין ספק שבהחלטה כזאת כדאי להכניס כמה שיותר פרמטרים, למשל, אני ארגיש הרבה יותר בטוח לעשות פורס לאינפקט בשולחן חסר ניסיון (שחקנים חסרי ניסיון בהוצאה). התייעצתי עם עידו לפני הדראפט על ההחלטה והסכמנו שצריך לרחרח לפני שקופצים על זה. השולחן בהחלט לא פשוט.
כשחזרתי עם הקפה עידו עדכן אותי שהוא לא ממליץ ללכת על זה כי הוא שמע שיותר מידי בשולחן מדברים על זה. אוקיי, זה מספיק עבורי. ממילא לא כל כך שמחתי לעשות משהו שאני לא רגיל לעשות. אז ראש פתוח. רק לא לשכוח לאסוף כלים נגד אינפקט ולבדוק טוב את הסימנים בנוגע לכחול, שידוע כאנדרדראפטד (לפחות באונליין).
ואז, בחצי אוזן אני שומע משהו על זה שהסטנדינגס לא נכונים, שומע את אור וזוהר מתלחששים, ואז אור מרים את המיקרופון ואומר:
"אורי חורב ואביעד בן זקן נא לגשת אליי בבקשה"
אויי.
אני מנסה להיזכר באיזה מקום ראיתי את אורי ופתאום מבין שהוא בכלל לא היה בטופ 8.
אויי.
"אני מצטער, היתה טעות בדיווח של אחד המשחקים מה שמשנה את הטופ 8. אביעד אתה מקום 9, אורי אתה 8."
No way
WTF?!
בזמן שאורי מתפחלץ משמחה אני מבקש מאור הסברים בניסיון למצוא איפה הטעות, כי בטוח שיש טעות, הרי היו לי את הטייברייקרס הכי טובים מכל ה12, וסגרתי תיקו עם אסף שהיה מעליי עם בכלל 13 נקודות. גם זיו וגם אורי היו מתחתי.
אין טעות. מישהו טעה בדיווח.
זיעה קירה. שיט. בנקודה הזאת חשבתי רק על מה אני אומר לגילת, שהבטחתי לה שלא אעשה את אותה טעות שוב ושאברר טוב טוב שאני בפנים לפני שאני עושה תיקו.
אנשים באו לנחם אותי, זיו אפילו חיבק אותי וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה מה אני אומר לה.
טוב. הלך קפוט. נגמר החלום לפריס, מתקפלים הביתה.
"יאללה דני הולכי... "
אה, נכון, דני בטופ 8. אני הגלגלים שלו.
"טוב דני, בהצלחה לך, אני זז. תמצא דרך לחזור, נכון? יש תחבורה ציבורית..."
דני קפא ולא לגמרי ענה לי, ופתאום עלתה בי תקווה לא מוסברת.
יש מצב שהוא שוקל לפרוש? נלך על זה.
"דני, אתה שוקל לטוס?"
אין תשובה ברורה מדני.
"אולי תפרוש ותכניס אותי פנימה?"
בנקודה הזאת כבר לא כל כך האמנתי שדני יפרוש וכבר התחלתי לאסוף את הדברים לתיק ולחפש את המפתחות לאוטו.
"רגע" דני חושב.
יכול להיות?
אור שאל אם מישהו רוצה לפרוש. דני לא עונה.
ואז, רגע לפני שאור מקריא את הסיטינגס לשולחן, דני אומר לאור: " אור, חכה רגע"
" אני אפרוש, אני לא אטוס"
יש! דני אתה מלך!.
פאסט פורוורד לפיק ראשון בוסטר ראשון:
Argent Sphinx
לא פצצה אבל בהחלט סביר, אני עובר על הבוסטר ורואה 2 אינפקטים טובים שכדאי לבדוק אם יחזרו (סביר שלא) וכמה פיקים הגיוניים כמו :
Glavnic Blast
ו Turn to Slag
אוקיי.
פיק שני בוסטר ראשון:
Shatter, Turn to slag, Rust Tick
מעדיף להשאר פתוח ולאותת חזק לאדום ולוקח:
Rust Tick
מכאן הכל מתמוטט, הבוסטרים חלשים, אני אוסף 2 :
Neurok Replica
ו:
Vedalken Certarch
ואז הפיקים האחרונים מעודדים אותי חזרה, אני מקבל:
Lumengrid Drake
בפיק 11 ו:
Neurok Invisimancer
פיק 12.
אוקיי, מצב טוב שכחול פתוח.
פאסט פורוורד לבוסטר שלישי.
בוסטר שני היה זוועה, אספתי כמה קלפים באיכות בינונית ומטה, הבוסטרים ללא ספק היו חלשים מהממוצע, הדק נטתה לכיוון הקונטרול, מטאל קראפט אפשרי, ואני עוד צריך להחליט אם אני נכנס ללבן או אדום כצבע נוסף.
Sunblast Angel
אוקיי. לבן.
בדרך אני אוסף 2:
Razor Hippogriff
שאני מאוד אוהב.
ו:
Myrsmite
לא טוב. אני מרגיש שהדק חלשה. הארכטייפ היה ללא ספק:
WU flying control
אבל לא היה לי מספיק מעופפים ואיכות הקלפים באופן כללי היתה נמוכה.
בניתי את הדק בזריזות והבנתי שאני אשמח לפגוש שחקני אינפקט. זו הדק:
1cc:
1 x Vedalken Certarch
2cc:
1 x Myrsmite
1 x Riddlesmite
1 x Silver Myr
1 x Disperse
1 x Wall of Tanglecord
3cc:
3 x Neurok Replica
1 x Auriok Replica
1 x Kemba, Kha Regent
1 x Heavy Arbalest
1 x Rust Tick
1 x Neurok Invisimancer
4cc:
1 x Lumengrid Drake
2 x Bondsof Quicksilver
1 x Argent Sphinx
1 x Tower of Calamities
5cc:
2 x Razor Hippogriff
1 x Soliton
6cc:
1 x Sunblast Angel
בשלב הזה המצב היה נראה כבר די אבוד. אומנם לא הייתי בטוח כמה רע המצב משום שזה כמובן תלויי בדקים האחרות בשולחן אבל הפרצוף של דני כשהסתכל על הדק שלי נתנה תמונה די ברורה. דני ראה את מרבית הדקים, וגם הוא לא היה מעודד מהמצב.
טוב, פריז שוב נראת רחוקה מתמיד.
רבע גמר, אני מול נדב חבוב אטינזון.
משחק ראשון:
נדב פותח עם כמה יצורי אינפקט, אני נושם לרווחה. לפחות זה. עוד יש לי סיכוי.
אבל אני לא מוצא פתרונות בזמן והוא מרעיל אותי למצב קריטי די מהר ואני מת.
אוקיי, אומנם זה נחמד שהוא אינפקט ושהדק שלי לא רעה באופן כללי מול האסטרטגיה אבל נראה שאיכות הקלפים שלו גבוהה משחשבתי. אין ספק שיהיה קשה.
משחק שני:
אני שומר יד עם כל טוב מול אינפקט:
Wall of Tanglecord
2 x Neurok Replica
1 x Rust Tick
1 xSilver Myr
2 lands
אני מצליח לשמור על מצב הרעלה נורמלי ולאט לאט משתלט על הלוח, מכה בו מפעם לפעם. כשאני רואה שאני יכול לנצח ב2 תקיפות אני משתמש בטאפרים שלי למגנים בתורו והורג אותו 2 תורות אחר כך.
משחק שלישי:
אני לא לגמרי זוכר את הפרטים. אני רק זוכר שבאיזהשהו שלב הורדתי:
Sunblast Angel
שהרגה לו את 2 האינפקטים היחדים שהיו לו על הלוח ותקפתי כמה תורת מהאוויר לניצחון.
וואו.
לא צפוי. אני בחצי גמר.
חצי גמר, אני מול איתי שוב.
משחק ראשון:
אני ואיתי מערבבים, מגישים, ו... זוהר מזנק עלינו לדק צ'ק.
בשלב הזה אני נזכר ששמעתי את אורי חורב מעיר משהו על הדק של איתי ואני מבין שהוא משחק אינפקט. תקווה חזרה להציף אותי.
זוהר חוזר עם הדקים, הכל בסדר רק שאנחנו לא באמת אחד מול השני. היתה איזושהי טעות בתוכנה. אני מול זיו ואיתי מול אולפינר. ביש.
אין לי מושג מה זיו משחק, כל מה ששמעתי זה שניב הפסיד לו, ודני טוען שלניב היתה את הדק הטובה בשולחן. זה אומר שהדק של זיו ממש טובה? דני ממהר להרגיע אותי. היא לא.
אוקיי. עדיין יש תקווה.
משחק ראשון:
אני שומר יד טובה שמאפשרת לי ליצור לחץ מוקדם עם
Argent Sphinx
בתור שלישי, אבל זיו שובר לי את הכל עם:
Ezuri's Archers
תור אחר כך הוא גם מצייד אותו ב:
Grafted Exoskeleton
ואני נשאר עם ה... ביד.
המשחק נגרר וכל פעם שאני מרגיש שמצאתי דרך להשתלט על הלוח זיו עונה עם פתרון.
בסופו של דבר הוא מוריד גם:
Scrapdiver Serpent
וגם:
Argentum Armor
והמשחק נגמר.
משחק שני:
אני שולף יד ללא לנדים, עושה מוליגן. שולף 6 עם :
3 x Plains
Neurok Replica
Soliton
Lumengrid Drake
כל האוויר יוצא לי. אני שוקל אם לשמור. יש לי 9 מקורות כחולים בדק כך שאני כנראה אשלוף אחד ב3 תורות הקרובים, אבל היד על הפרצוף בכל מקרה.
אני שומר.
זיו פותח עם יצור אינפקט בתור שני, יצור אינפקט בתור שלישי, יצור אינפקט בתור רביעי.
מה זה? כן. מסתבר שהוא משחק אינפקט. לא ראיתי את אף אחד מהקלפים האלה במשחק הקודם ובהחלט כאב לי לראות אותם עכשיו דורסים לי את הצורה.
פאסט פורוורד. זיו מראה לי:
Steady Progress
ואני נכנע.
בפריז אני לא אהיה.
נקסט.
אביעד
כן...
אם תעברו בריפרוף על היומן שלי תמצאו בין המטלות הלימודיות והבחנים בערך אחד כזה בשבוע, לפחות ככה זה היה עד השבוע האחרון.
ביצעתי 13 טורנירי פי טי קיו פריז באון ליין מתוך ה15 האפשריים.
הרצון העז לנצח טורניר הוא לא משהו חדש לי ואני מתמלא באותו אנדרנלין גם באונליין, אבל הרצון לקחת חלק בטורנירי הסבב המקצועי זה משהו שנולד לו בטורינו, איטליה.
ב2006 אני ויובל (למי שלא מכיר: יובל שחף, ג'ינג'י, רופא, שחקן מבריק , השותף שלי לאוסף, מי שלימד אותי את המשחק והחבר הכי טוב שלי) החלטנו לטוס לחו"ל ולחוות בפעם הראשונה :
Grand Prix
יובל אומנם הספיק לשחק כבר בפרו טור כמה שנים לפני כן, ועוד לנצח את :
Kai Budde
אבל לי לפחות, זאת היתה הפעם הראשונה.
לטוס לחו"ל, למדינה שאף פעם לא היית בה, מקום שמלא בשלל אטרקציות תירותיות ובמקומות שקוראים עליהם בספרי הטיולים – ולשחק מג'יק. כן, זה יכול להשמע קצת קיצוני אבל אחרי שחוויתי את זה, כל טיסה לחו"ל למטרה אחרת נראת לי טיפשית. זאת היתה אחת החוויות. הכבוד שניתן לך כשחקן, רמת ההשקעה בפרטים הקטנים, רמת המשחק וכל הרצינות מסביב הפכו את הטורניר למשהו אחר (במיוחד ביחס לרמת הטורנירים בארץ באותה תקופה). אני זוכר שלקחתי איתי ספר טיולים על איטליה ואני ויובל ניסינו להספיק לראות כמה שיותר מקומות מומלצים, כשזכור לי במיוחד הקוליסאום, אני זוכר את עצמי עובר מאוטובוס לרכבת תחתית ואז הולך כמה קילומטרים ברגל ומגיע לאתר, מסתכל עליו ואומר: "זהו?" , זה היה כל העניין?, פתאום הכל היה נראה שולי ולא מרגש ביחס ללשבת על שולחן, עם מפות ירוקות ונעימות , ולנסות לנצח את היריב הגרמני שמולי.
למי שלא מזהה, מדובר בטובייס אנקה, אחד השחקנים הטובים בגרמניה וכיום אחד מצוות הדיווח של ויזארדס.
כמה תמונות נוספות לספיגת האווירה:
עמדת השיפוט:
רחבת הטורניר:
* זה יובל מהלך לו שם באמצע
אוליבייה רואל:
קצת קשה לראות, אבל הוא יושב לו שם מאחור, משחק מול המחומצן ההוא. זו היתה עמדה בה אפשר היה לשחק מול אחד מהמקצוענים.
אני מול יובל:
מבויים לחלוטין.
מאז, מאז זה זורם לי בורידים, להתחרות בטורניר בסבב המקצועי, הפרו טור. הפרו טור ידוע כשידרוג בכל הרמות מהגראנד פריקס, וכשהכסף קצר והלימודים משאירים אפס זמן פנוי – הסיבה היחידה שאני אתן לעצמי לטוס היא הזמנה ומימון טיסה לאחד הפרו טורים.
אז כן, 13 טורנירי פי טי קיו בהחלט מעלים את הסיכויים שלי להיות שם, הם אומנם מורידים את הסיכויים שלי לרוץ על הסמסטר בבטחה אבל גוד דאמט! כמה אפשר ללמוד?! וחוצמזה, זה באירופה! והתאריך מצויין לי, בדיוק אחרי המועדי א'.
וככה התחיל המירוץ שלי לפריז. או שלא.
בכל אחד מהפי טי קיום האלה היו בין 350 ל512 שחקנים, וכבר בחצי הדרך הבנתי שמעטים הפולים המאפשרים לך את הסיכויי לסיים עם הפסד אחד אחרי כל כך הרבה סיבובים, מלבד זאת, יש לשמור על רמות ריכוז גבוהות לאורך כל הטורניר המתיש הזה וכל שטות הכי קטנה עלולה למוטט את כל הסיכויים.
הפסד באחד מ2 הסיבובים הראשונים, למשל, היה מקטין את הסיכוי שלך להעפיל באופן משמעותי, במיוחד אם הדק שלך לא מהמטורפות, 2 הפסדים באחד מארבעת הסיבובים הראשונים היה כמעט בכל המקרים זורק אותך החוצה.
בכל אופן, רק בשביל להרטיב קצת את העינים, אלו 4 הדקים שהביאו אותי לתוצאות הטובות ביותר:
דק מס' 1:
דק מס' 2:
דק מס' 3:
דק מס' 4:
אני משאיר לכם לנחש מהי הדק שהביאה אותי הכי קרוב לטופ 8.
כן, בסופו של דבר לא הצלחתי לעשות טופ 8 באף אחד מהטורנירים, עשיתי טופ 16 פעמיים, טופ 32 ארבעה פעמים , טופ 64 פעמיים ובשאר עשיתי דרופ אחרי שאבד הסיכוי להעפיל.
קרוב, אבל עדיין מאוד מאוד רחוק.
בטורניר האונליין האחרון שעשיתי (למעשה האחרון שיכולתי לעשות), אני ויובל פתחנו חמ"ל אצלי בחדר העבודה, יובל הביא את הלפטופ שלו והחלטנו לנסות לעלות את הסיכויים בזה שנעזור אחד לשני במהלך הסיבובים והבניה. יאללה! לאסט צאנס!
ו.., יובל פותח פול מחורבן, אני פותח פול בינוני וכבר הלך המצברוח. אין חומר לטופ 8. אנחנו שואלים את איתי (וינקלר, שהיה שותף ללפחות מחצית מהניסיונות באונליין) מה איתו, איתי עונה לי בשליחת קובץ בסקייפ, קבלו את היצירה:
סקסית בטירוף.
כל כך רציתי להטיל את הררים האלה על הכולירות באונליין, במיוחד על אלה עם הדקים של ה:
3 x Arc Trail
כמה שהקלף הזה מעצבן.
בכל מקרה, איתי, כרגיל, רב עם השאפלר וקיבל לנדים בהקצבה מוגבלת.
אני, ביום מלא ביחסים טובים עם השאפלר, הצלחתי לתת 6-1 עם הדק, כש4 מהמאצ'ים נוצחו באמצעות:
Untamed Might
על אחד האינפקטים שלי.
ואז הפסדתי , וגם אני בחוץ.
זהו, עכשיו נשארה ההזדמנות האחרונה בהחלט. תל אביב, ישראל.
אני לא אשקר, היה לי קשה לישון בלילה שלפני, כל הלילה ניסיתי לפתור מצב לוח מסויים שקשור להגנה נגד יצור עם אינפקט, להגן או לחטוף? מה יש לו ביד?, וזה לא שזה היה משהו ברור, סתם באוויר, בלי משמעות כמעט. השתגעתי.
הדרום, שלאחרונה נאבק לשמור על מס' שחקנים נורמלי במפגשי הליגה, הצליח להוציא משלחת של 2 רכבים וכבר הייתי גאה.
פאסט פורוורד למתחם פריק בוייצמן. וואו, שמח לראות את כל הפרצופים הישנים שוב, שיערתי שנגרד את ה60 בטורניר וקצת התאכזבתי לגלות שלמרות שכל הדינוזאורים הגיעו, דווקא החדשים הדירו רגלם.
ישבתי לפתוח את הפול ליד עומרי ( טוביינה) ואורי (חורב) והיתה לי הרגשה שהולכים לעשות סוואפ עם מי שמולך, בעיקר בגלל שזה יעיל בזמן וכי עשו סיטינגס, אבל מה? אף אחד לא ישב מולי.
הפול שפתחתי סיפק חומר לא רע לדק אינפקט אבל לא יכולתי להתעלם מפרצי הייאוש של עומרי שהראה שפתח :
Koth
ואמר שזה אחד הפול העמוקים שראה. הוא לא אמר את זה פעם אחת או פעמיים, הוא למעשה זימר את זה קרוב לרבע שעה ולא יכולתי שלא לקוות להחליף מקומות עם אורי, אפילו שאלתי את עמית אם זה בסדר להחליף מקום עם אורי. אבל חורב כמובן קינטר זאת במהרה.
ואז עמית אמר בדיוק מה שציפיתי לשמוע: נא להחליף דקים עם מי שמולך. אוקיי, שמעתי את אורי צורח משמחה לשמאלי. "אבל עמית, מה אם אין אף אחד מולי?" ניסיתי את מזלי. רק אל תגיד תשאר עם הפול שלך, רק אל תגיד תשאר עם הפול שלך, רק אל.. – "אם אין אף אחד מולך, אז אתם כשלישיה תחליפו בינכם עם סיבוב השעון."
יש!!! אורי מילמל כמה שאני בן זונה ואני באמת הרגשתי פאקינג בן זונה, כל הנסיעה משדה בוקר לתל אביב (שעתיים) אני מזמזם בלב, רק תן לי פול נורמלי, רק פול נורמלי, חומר שאפשר לעבוד איתו.
כן. היה שם קוט. היה שם גם קרניפקס דימון, וגם ספייק שוט אלדר, וגם סקינרנדר, וגם פאקינג ארק טרייל, הדק בהחלט היתה טובה אבל קצת התאכזבתי מהפול. ציפיתי למשהו מהסרטים כשעומרי נתן כזה פרומו מבטיח. בכל אופן, לא יכולתי לבקש יותר, וזה בהחלט חומר שיכול להביא אותי לטופ 8 בארץ.
בסיבוב הראשון פגשתי את איתי, שותפי לפשעי האונליין.
במשחק הראשון שמרתי יד עוצמתית עם 2 לנדים, מיר, אמברסמיט, פיין סמיט ורימובלים אבל לא מצאתי לנד נוספת עד לתור השישי ( איתי חיסל את המיר בתור שהוא ירד) בו איתי כבר שלט לגמרי בלוח.
אוקיי, גם איתי פתח פול חזק, לא טוב, לא טוב עבורי, אני עובר על הסיידבורד ושוקל שינויי משמעותי ללבן שיגדיל לי את מס' היצורים, יתן לי קצת מעופפים וחוסמים נורמלים יותר מול מה שנראה כדק אגרסיבית במיוחד. הלכתי על זה. האפשרות לשינוי צבע בסייד בורד בהתאם לדק מולה אשחק הוחלט כבר בשלב הבניה כך שהקלפים היו כבר בפרוטקטורים וכל שנותר הוא להביא לנדים אחרות ולהחליף.
איתי מרים גבה ואנחנו מתחילים.
המשחק אומנם היה קרוב יותר מהראשון אבל גם הפעם התלכלכתי בשטויות עם המנה ואיתי הראה לי בדיוק כמה הדק שלו טובה.
לא טוב. להתחיל בהפסד זו בעיה. אני עובר שוב על הדק ומבין שזו היתה טעות לבצע את ההחלפה, הדק המקורית פשוט טובה יותר, ולא רק זה, אני באמת מרגיש שאני יכול לנצח את הכל מעכשיו. מאז ועד סוף הטורניר, לא שיניתי ללבן יותר.
פאסט פורוורד לסיבוב רביעי. אני כבר 3-1, עוד ניצחון אחד ואפשר לשקול תיקו.
אני בודק את הפיירינגס ורואה שאני מול מישהו בשם "מיכאל ברנע", אני ממלמל את השם בניסיון להיזכר מי זה בדיוק ולא מצליח, אוקיי. מישהו שאני לא מכיר זה כבר טוב. אני מסתכל שוב על הפרינגס ומגלה שלא קראתי את השם נכון, זה בכלל : "מיכל ברנע", בחורה, יכול להיות? אני לא זוכר שראיתי בחורה בטורניר. אני מסתכל על מס' השולחן ורואה שאכן בחורה יושבת שם ומערבבת.
אני נזכר שראיתי אותה בכמה טורנירים לאחרונה אבל עדיין היה לי את הרושם שהיא די חדשה בתחום. אני מתיישב מולה, די חושש, אני חייב להודות. היא ניצחה כבר 3 שחקנים והיא עומדת מולי לבין הטופ 8. רגע, אז זה אומר שהדק שלה ממש טובה? שיש לה פצצות בדק? שהיא שחקנית טובה יותר מהקרדיט הראשוני שאני נותן לה?
משחק ראשון:
יש לי את אחת הידיים הטובות ביותר שיכולתי לבקש, אני מוריד קוט תור שלישי, אמברסמיט וארטיפקט שהורג לה את המיר בתור רביעי... בקיצור, חלום. היא נתנה קרב מצויין, היא שיחקה ללא טעויות כלל. אין מה לומר, כבוד למיכל.
משחק שני:
היא מסתכלת על היד ואז לשמיים, ואז שוב ליד, ואכן, היא עושה מוליגן.
היא שולפת 6, מסתכלת על היד, פניה נופלים, והיא שוב מערבבת.
כאן זה בערך נגמר, היא שלפה 5, גם מהם היא לא היתה לגמרי מרוצה אבל החליטה לשמור והיד שלי בהחלט היתה מספקת כדי לסיים את זה במהירות.
יש!
אני מרים טלפון לגילת (חברה שלי), מבשר לה את החדשות והיא מבהירה לי שלא למהר לעשות תיקו לפני שאני בטוח שזה יכניס אותי פנימה, הסיבה שהיא אומרת את זה היא בעקבות טעות פאטלית שעשיתי באליפות הארץ האחרונה, בה עשיתי תיקו מיותר לחלוטין שללא ספק פגע לי בטורניר. אוקיי, לא לסגור תיקו לפני שאני בודק טוב שאני בפנים. אין בעיה.
מפרסמים את הסטנדינגס והפירינגס לסיבוב חמישי ואני רואה שאני ממוקם רביעי עם הטייברייקרס הכי טובים לחבר'ה עם ה12 נקודות, עם 2 אחוז גבוה יותר מזיו שהיה מתחתי, ולא רק זה, אני אמור לשחק עכשיו מול אסף שומר, הממוקם שלישי עם 13 נקודות וזיו ואורי חורב (שניהם עם 12, ושניהם עם טייברייקרס פחות טובים משלי) משחקים אחד מול השני.
אני בודק מה קורה עם השאר, אולפינר וניב שסגרו על תיקו בסיבוב הקודם צריכים ניצחון כדי להבטיח את מקומם בשמיניה, דני וניר קפלן חייבים לשחק בגלל הטייברייקרס הפנומנלים של ניר.
כן. אין ספק שאני בפנים אחרי תיקו.
" אסף, תיקו?"
"המממ... אבל אני אהיה מקום ראשון אם אנצח אותך"
". אסף, תיקו?"
"המממ... אבל..."
"עידו, תגיד לו שיעשה אותי כבר תיקו!"
"אסף, תעשה איתו תיקו"
"הממ.. אבל אתה נחמד?"
"ברור!"
"אוקיי. תיקו"
אני מודיע לזוהר. נרגע, ומתחיל להרגיש את העייפות של הלילה עם סיוטי האינפקט.
זה הזמן לקפה... וסוכר.
אני עולה למקדונלס לתדלק, חוזר, ובדיוק שומע את אור אומר:
"מקום 7, אביעד בן זקן!"
כן. כמובן.
כאן זה המקום לספר קצת על האסטרטגיה שלי לקראת הדראפט.
בשגרה, אני דואג לעשות לפחות דראפט 8-4 אחד ביום, בדרך כלל מ22:00 עד 01:00, כמו שאומרים, דראפט ולישון. גם כשהלימודים היו לוחצים השתדלתי לשמור על הנוהל כמעין ניקוי ראש מידי יום, הפעמים היחידות שוויתרתי על הדראפט היו כשבאמת היה לחוץ, או כשבאמת הייתי עייף.
כך שניסיון היה לי. ולא רק זה, בתקופה האחרונה פשוט לא הפסדתי, מתוך 15 דראפטים אחרונים הפסדתי רק 3, כאשר באחרים עשיתי ספליט או ניצחתי. דבר אחד היה לי ברור, הדק איתה אני מנצח את מרבית הדראפטים היא אינפקט.
בטופ 8 של פי טי קיו זה הכל או כלום. סיימת 4? נכשלת. סיימת 2? נכשלת. רק 3-0 יביא אותך לפריז.
שקלתי לעשות פורס לאינפקט. אני באופן כללי ממש לא חסיד של פורס בדראפטים, במיוחד לא בדראפטים של סקארס. לרוב באונליין אני מתאמץ מאוד לנסות לזהות אם האסטרטגיה פתוחה או לא ומשאיר את רוב האופציות בבוסטר הראשון. הסיכון בלהכריח אסטרטגיה מסויימת הוא כמובן שאתה עלול להשאר ללא חומר, או משום שאתה לא היחיד שחשב על כך או משום שהבוסטרים לא מספקים מספיק חומר, או שילוב כלשהו של שניהם. בכל אופן, הסיבה שבכלל שקלתי את זה היא בגלל ההכל או כלום, אתה אומנם לוקח סיכון שתמצא את עצמך עם שאריות מקומטות אבל אם תצליח, אתה מקבל את האסטרטגיה החזקה ביותר.
אין ספק שבהחלטה כזאת כדאי להכניס כמה שיותר פרמטרים, למשל, אני ארגיש הרבה יותר בטוח לעשות פורס לאינפקט בשולחן חסר ניסיון (שחקנים חסרי ניסיון בהוצאה). התייעצתי עם עידו לפני הדראפט על ההחלטה והסכמנו שצריך לרחרח לפני שקופצים על זה. השולחן בהחלט לא פשוט.
כשחזרתי עם הקפה עידו עדכן אותי שהוא לא ממליץ ללכת על זה כי הוא שמע שיותר מידי בשולחן מדברים על זה. אוקיי, זה מספיק עבורי. ממילא לא כל כך שמחתי לעשות משהו שאני לא רגיל לעשות. אז ראש פתוח. רק לא לשכוח לאסוף כלים נגד אינפקט ולבדוק טוב את הסימנים בנוגע לכחול, שידוע כאנדרדראפטד (לפחות באונליין).
ואז, בחצי אוזן אני שומע משהו על זה שהסטנדינגס לא נכונים, שומע את אור וזוהר מתלחששים, ואז אור מרים את המיקרופון ואומר:
"אורי חורב ואביעד בן זקן נא לגשת אליי בבקשה"
אויי.
אני מנסה להיזכר באיזה מקום ראיתי את אורי ופתאום מבין שהוא בכלל לא היה בטופ 8.
אויי.
"אני מצטער, היתה טעות בדיווח של אחד המשחקים מה שמשנה את הטופ 8. אביעד אתה מקום 9, אורי אתה 8."
No way
WTF?!
בזמן שאורי מתפחלץ משמחה אני מבקש מאור הסברים בניסיון למצוא איפה הטעות, כי בטוח שיש טעות, הרי היו לי את הטייברייקרס הכי טובים מכל ה12, וסגרתי תיקו עם אסף שהיה מעליי עם בכלל 13 נקודות. גם זיו וגם אורי היו מתחתי.
אין טעות. מישהו טעה בדיווח.
זיעה קירה. שיט. בנקודה הזאת חשבתי רק על מה אני אומר לגילת, שהבטחתי לה שלא אעשה את אותה טעות שוב ושאברר טוב טוב שאני בפנים לפני שאני עושה תיקו.
אנשים באו לנחם אותי, זיו אפילו חיבק אותי וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה מה אני אומר לה.
טוב. הלך קפוט. נגמר החלום לפריס, מתקפלים הביתה.
"יאללה דני הולכי... "
אה, נכון, דני בטופ 8. אני הגלגלים שלו.
"טוב דני, בהצלחה לך, אני זז. תמצא דרך לחזור, נכון? יש תחבורה ציבורית..."
דני קפא ולא לגמרי ענה לי, ופתאום עלתה בי תקווה לא מוסברת.
יש מצב שהוא שוקל לפרוש? נלך על זה.
"דני, אתה שוקל לטוס?"
אין תשובה ברורה מדני.
"אולי תפרוש ותכניס אותי פנימה?"
בנקודה הזאת כבר לא כל כך האמנתי שדני יפרוש וכבר התחלתי לאסוף את הדברים לתיק ולחפש את המפתחות לאוטו.
"רגע" דני חושב.
יכול להיות?
אור שאל אם מישהו רוצה לפרוש. דני לא עונה.
ואז, רגע לפני שאור מקריא את הסיטינגס לשולחן, דני אומר לאור: " אור, חכה רגע"
" אני אפרוש, אני לא אטוס"
יש! דני אתה מלך!.
פאסט פורוורד לפיק ראשון בוסטר ראשון:
Argent Sphinx
לא פצצה אבל בהחלט סביר, אני עובר על הבוסטר ורואה 2 אינפקטים טובים שכדאי לבדוק אם יחזרו (סביר שלא) וכמה פיקים הגיוניים כמו :
Glavnic Blast
ו Turn to Slag
אוקיי.
פיק שני בוסטר ראשון:
Shatter, Turn to slag, Rust Tick
מעדיף להשאר פתוח ולאותת חזק לאדום ולוקח:
Rust Tick
מכאן הכל מתמוטט, הבוסטרים חלשים, אני אוסף 2 :
Neurok Replica
ו:
Vedalken Certarch
ואז הפיקים האחרונים מעודדים אותי חזרה, אני מקבל:
Lumengrid Drake
בפיק 11 ו:
Neurok Invisimancer
פיק 12.
אוקיי, מצב טוב שכחול פתוח.
פאסט פורוורד לבוסטר שלישי.
בוסטר שני היה זוועה, אספתי כמה קלפים באיכות בינונית ומטה, הבוסטרים ללא ספק היו חלשים מהממוצע, הדק נטתה לכיוון הקונטרול, מטאל קראפט אפשרי, ואני עוד צריך להחליט אם אני נכנס ללבן או אדום כצבע נוסף.
Sunblast Angel
אוקיי. לבן.
בדרך אני אוסף 2:
Razor Hippogriff
שאני מאוד אוהב.
ו:
Myrsmite
לא טוב. אני מרגיש שהדק חלשה. הארכטייפ היה ללא ספק:
WU flying control
אבל לא היה לי מספיק מעופפים ואיכות הקלפים באופן כללי היתה נמוכה.
בניתי את הדק בזריזות והבנתי שאני אשמח לפגוש שחקני אינפקט. זו הדק:
1cc:
1 x Vedalken Certarch
2cc:
1 x Myrsmite
1 x Riddlesmite
1 x Silver Myr
1 x Disperse
1 x Wall of Tanglecord
3cc:
3 x Neurok Replica
1 x Auriok Replica
1 x Kemba, Kha Regent
1 x Heavy Arbalest
1 x Rust Tick
1 x Neurok Invisimancer
4cc:
1 x Lumengrid Drake
2 x Bondsof Quicksilver
1 x Argent Sphinx
1 x Tower of Calamities
5cc:
2 x Razor Hippogriff
1 x Soliton
6cc:
1 x Sunblast Angel
בשלב הזה המצב היה נראה כבר די אבוד. אומנם לא הייתי בטוח כמה רע המצב משום שזה כמובן תלויי בדקים האחרות בשולחן אבל הפרצוף של דני כשהסתכל על הדק שלי נתנה תמונה די ברורה. דני ראה את מרבית הדקים, וגם הוא לא היה מעודד מהמצב.
טוב, פריז שוב נראת רחוקה מתמיד.
רבע גמר, אני מול נדב חבוב אטינזון.
משחק ראשון:
נדב פותח עם כמה יצורי אינפקט, אני נושם לרווחה. לפחות זה. עוד יש לי סיכוי.
אבל אני לא מוצא פתרונות בזמן והוא מרעיל אותי למצב קריטי די מהר ואני מת.
אוקיי, אומנם זה נחמד שהוא אינפקט ושהדק שלי לא רעה באופן כללי מול האסטרטגיה אבל נראה שאיכות הקלפים שלו גבוהה משחשבתי. אין ספק שיהיה קשה.
משחק שני:
אני שומר יד עם כל טוב מול אינפקט:
Wall of Tanglecord
2 x Neurok Replica
1 x Rust Tick
1 xSilver Myr
2 lands
אני מצליח לשמור על מצב הרעלה נורמלי ולאט לאט משתלט על הלוח, מכה בו מפעם לפעם. כשאני רואה שאני יכול לנצח ב2 תקיפות אני משתמש בטאפרים שלי למגנים בתורו והורג אותו 2 תורות אחר כך.
משחק שלישי:
אני לא לגמרי זוכר את הפרטים. אני רק זוכר שבאיזהשהו שלב הורדתי:
Sunblast Angel
שהרגה לו את 2 האינפקטים היחדים שהיו לו על הלוח ותקפתי כמה תורת מהאוויר לניצחון.
וואו.
לא צפוי. אני בחצי גמר.
חצי גמר, אני מול איתי שוב.
משחק ראשון:
אני ואיתי מערבבים, מגישים, ו... זוהר מזנק עלינו לדק צ'ק.
בשלב הזה אני נזכר ששמעתי את אורי חורב מעיר משהו על הדק של איתי ואני מבין שהוא משחק אינפקט. תקווה חזרה להציף אותי.
זוהר חוזר עם הדקים, הכל בסדר רק שאנחנו לא באמת אחד מול השני. היתה איזושהי טעות בתוכנה. אני מול זיו ואיתי מול אולפינר. ביש.
אין לי מושג מה זיו משחק, כל מה ששמעתי זה שניב הפסיד לו, ודני טוען שלניב היתה את הדק הטובה בשולחן. זה אומר שהדק של זיו ממש טובה? דני ממהר להרגיע אותי. היא לא.
אוקיי. עדיין יש תקווה.
משחק ראשון:
אני שומר יד טובה שמאפשרת לי ליצור לחץ מוקדם עם
Argent Sphinx
בתור שלישי, אבל זיו שובר לי את הכל עם:
Ezuri's Archers
תור אחר כך הוא גם מצייד אותו ב:
Grafted Exoskeleton
ואני נשאר עם ה... ביד.
המשחק נגרר וכל פעם שאני מרגיש שמצאתי דרך להשתלט על הלוח זיו עונה עם פתרון.
בסופו של דבר הוא מוריד גם:
Scrapdiver Serpent
וגם:
Argentum Armor
והמשחק נגמר.
משחק שני:
אני שולף יד ללא לנדים, עושה מוליגן. שולף 6 עם :
3 x Plains
Neurok Replica
Soliton
Lumengrid Drake
כל האוויר יוצא לי. אני שוקל אם לשמור. יש לי 9 מקורות כחולים בדק כך שאני כנראה אשלוף אחד ב3 תורות הקרובים, אבל היד על הפרצוף בכל מקרה.
אני שומר.
זיו פותח עם יצור אינפקט בתור שני, יצור אינפקט בתור שלישי, יצור אינפקט בתור רביעי.
מה זה? כן. מסתבר שהוא משחק אינפקט. לא ראיתי את אף אחד מהקלפים האלה במשחק הקודם ובהחלט כאב לי לראות אותם עכשיו דורסים לי את הצורה.
פאסט פורוורד. זיו מראה לי:
Steady Progress
ואני נכנע.
בפריז אני לא אהיה.
נקסט.
אביעד
לפחות עד שזיו יכתוב דיווח נגדי על איך הוא הבטיח לרוחות אבות אבותיו לנקום אותם על ידי זה שהוא יטוס לפריז. או משהו.
